כבר במטוס בדרך חזרה לארץ ידע כפיר אראל שזה הזמן לממש אהבה ישנה.
אראל (31) עבד במשך שנה וחצי כנציג משרד החוץ בהולנד, וחזר לישראל בגלל הקורונה.
עד שנסע הספיק ללמוד תואר ראשון במינהל מערכות בריאות ועבד במגוון עבודות, כולל בהייטק, אבל ידע שבהזדמנות הראשונה יעשה את דרכו לתחום הסיעוד. וירוס הקורונה קבע את התזמון, והתוכנית להסבת אקדמאים לסיעוד באוניברסיטת תל אביב סיפקה את ההזדמנות.
קראו גם:
"עבודה בסיעוד היא מטרה קדושה בעיניי", הוא מכריז, "ואני אומר את הדברים כאחד שיש לו את הכוחות והאנרגיה לכך, ואת האופי המכיל. נתינה יום יומית היא משהו שיש לי באופן טבעי והייתי מגיע לזה גם בלי הקורונה, אבל הטיימינג פשוט היה נכון. הכרתי את התוכנית עוד בתואר הראשון שלי, שאותו סיימתי בהצטיינות".
אז איך הגעת לעבוד בהולנד?
"ידעתי שתחום הסיעוד הוא משהו שלי, אבל הייתי חייב לבדוק דברים בדרך לשם. רציתי לחוות כמה שיותר תחומים כדי לעשות החלטה ממקום שלם. והיום זו השליחות שלי".
אראל עבד בשליחות משרד החוץ ומשרד הביטחון כמתאם תחנת אמסטרדם. "זו עבודה ביטחונית בשדה התעופה, עבודה מאתגרת שפותחת מרחבים קוגניטיביים ונפשיים. היה לי חוזה לחמש שנים, אבל חזרתי ארצה בגלל המגיפה וזאת הייתה גושפנקה לעשות את הצעד הבא.
"ארזתי את כל חיי בחמש מזוודות והכל הסתדר - ההרשמה המאוחרת לאוניברסיטה, הקבלה למעונות וכל השאר. ממתין לי מסלול של שנתיים וחצי ואני רק בתחילת הסמסטר הראשון, אבל אני כבר יכול לומר שמדובר בתואר מפתח ומעשיר ברמות".
ואם מישהו מתלבט?
"במקרה כזה אולי שווה לנסות קודם התנדבות, אחרי הכל זה תחום רחב וכל אחד יכול למצוא דרך להשתלב בו. ולכל אלה שמחשבים עכשיו מסלול מחדש, אומר שהתחום נותן סיפוק יותר מכל תחום אחר שעסקתי בו בחיי".
כפיר אראל אינו לבד: 90 אקדמאים ביצעו עד כה הסבה והחלו ללמוד סיעוד באוניברסיטת תל אביב. "מדובר באנשים שהחליטו לחשב מסלול מחדש באמצע החיים", אומרת ד"ר מיכל יצחקי, ראשת החוג לסיעוד בבית הספר למקצועות הבריאות, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "יתכן שחלקם הוצאו לחל"ת או פוטרו לאור הקורונה ובחרו במקצוע יציב עם ביטחון תעסוקתי שמספק תחושת העצמה ואנושיות רבה".
מציאות בלתי יציבה, היעדר ודאות ואובדן הביטחון התעסוקתי החזירה את מוקד ההתעניינות אל מקצוע הסיעוד. תמונות של אחיות הנלחמות בנגיף הקורונה בחזית הטיפול בחולים בבתי חולים ובקהילה, הגבירו את ההערכה בציבור בנוגע לחשיבותה של האחות האקדמאית. התוצאה: פנייה מוגברת ללימודי המקצוע.
החוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב היה הראשון להציע, לפני שמונה שנים, תוכנית להסבת אקדמאים עם תואר ראשון בסיעוד. התוכנית, שבראשה עומד ד"ר איליה קגן, הציעה לבוגרי תארים אקדמיים להסב את מקצועם לתואר אחות מוסמכת עם תואר ראשון בסיעוד תוך שנתיים וחצי. מאז הוכשרו כ-200 בוגרים, שנקלטו במגוון תפקידים בעשייה הקלינית, הניהולית והחינוכית במקצוע.
במרוצת השנים ידעו שיעורי הפונים לתוכנית עליות ומורדות, אך השנה מספר המועמדים והמתקבלים לתוכנית הכפיל את עצמו. המתקבלים הם בגילאי 21-45, כ-80 אחוז מהם נשים.
"הסטודנטים מגיעים עם תארים מגוונים, כגון מנהל עסקים, פסיכולוגיה ומשפטים", אומרת יצחקי. "גם הגיוון בעבודה עצום: אחים ואחיות אקדמאים יכולים במהלך הקריירה לעבור בין עבודה בבתי חולים לבין הקהילה, לעבוד בחלקיות משרה או במשמרות, להתמקצע בתחום של ילדים, טיפול נמרץ או מחלקת יולדות.
"הגיוון מונע שחיקה, ויש גם ביטחון תעסקותי. ומסר חשוב נוסף: לאחים ולאחיות יש אחריות אדירה. חייבים לתגמל אותם יותר כדי לעודד ללמוד את המקצוע ולשמר את אלו שנמצאים במערכת".