עד משבר הקורונה היו הקורסים הדיגיטליים נחלתם של מרצים בודדים בלבד שנחשבו משוגעים לדבר.
בעקבות המעבר החד להוראה מרחוק, חל שינוי דרסטי בגישות מרצים רבים נוספים כלפי הנושא.
האם ההוראה הדיגיטלית תימשך גם אחרי הקורונה? האם ההוראה הדיגיטלית תימשך גם אחרי הקורונה?
האם ההוראה הדיגיטלית תימשך גם אחרי הקורונה?
(צילום: shutterstock)
קראו גם:
לפני המשבר מרצים רבים חששו להשתמש בטכנולוגיות לא מוכרות ונרתעו מהצורך להתאים את הקורסים ואת דרכי ההוראה ללמידה הדיגיטלית. הצורך שנוצר שבר מחסום פסיכולוגי וחשף את כוחה של הלמידה הדיגיטלית, המגשרת על פערי מרחק וזמן.
היתרונות באים לידי ביטוי בעיקר במכללות הנמצאות בפריפריה ומרבית הסטודנטים בהן עובדים. שם מתגלה עוצמתם של הכלים הדיגיטליים ביצירת שיתופי פעולה וידע ובהצגתו.
"בסקר שנערך בקרב 153 מרצים מ-294 קורסים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, הביעו שני שליש מהמרצים (בכל המחלקות) רצון להמיר את הקורסים לדיגיטליים גם בחלוף המשבר, כלומר, ללמד מרחוק באמצעים שונים לפחות 30% מהמפגשים", אומרת ד"ר נירית גביש, ראש המרכז לחינוך הנדסי וליזמות, וחברת סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באורט בראודה.
"הלמידה מרחוק בקורס אינה משפיעה על איכותו. נהפוך הוא""הלמידה מרחוק בקורס אינה משפיעה על איכותו. נהפוך הוא"
"הלמידה מרחוק בקורס אינה משפיעה על איכותו. נהפוך הוא"
(צילום: shutterstock)
"המרצים נשאלו לגבי השימוש שהם עושים כיום בשיטות הוראה מתקדמות, כמו עבודה בצוותים, למידת עמיתים, איתור מידע ושיתוף בידע על ידי הלומדים עצמם, "כיתה הפוכה", הערכת הלמידה במהלך הקורס ולא רק בסופו, השתתפות בדיונים א-סינכרוניים וניהולם, וקורסי PBL.
המרצים שהביעו רצון לעבור לקורסים דיגיטליים הם גם אלה המרבים להשתמש בשיטות הנ"ל ביחס למרצים שלא הביעו רצון כזה. מעבר לכך: מרצים אלה הדגישו כי כאשר יעברו לקורסים דיגיטליים, יגבירו את השימוש בשיטות אלה".
לדברי גביש, המעבר העתידי לקורסים דיגיטליים הוא פדגוגיטלי – הולך יחד עם פדגוגיה מיטבית ומותאמת לחינוך ההנדסי, והמרצים המעוניינים בכך משתמשים במדיה הדיגיטלית כמנוף לקידום הנושא.
"למידה דיגיטלית מרחיבה את הלמידה לממדים נוספים הן במרחב הפיזי (למידה מכל מקום ובכל זמן) והן במרחב הווירטואלי (למידה דרך אמצעי קצה מגוונים)", אומרת ד"ר דנה פישר-שחור, מרצה במחלקה להוראה ולימודים כלליים ורכזת תהליכי ליווי פדגוגי וטכנו-פדגוגי במרכז לחינוך הנדסי וליזמות.
ד"ר נירית גבישד"ר נירית גביש
ד"ר נירית גביש
(צילום: המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה)
"שימוש בכלים דיגיטליים ובאינטרנט מאפשרים הוראה ולמידה שיתופית בכל הרמות ללא תלות במקום ולעיתים גם בזמן (כאשר הלמידה היא אסינכרונית). כמו כן, מתאפשר שימוש נוח וזמין בכלים דיגיטליים להפקת ידע לרבות יצירת שרטוטים, תרשימים, קבצי קול, וידאו, תמונות ומפות.
הדבר מאפשר למרצה לעקוב אחר עבודת הסטודנטים בזמן אמיתי ולקיים הערכה מתמשכת, ומשדרג את הלמידה כאקטיבית וכמודל ללמידה מתמשכת לאורך החיים".
"הייתי רוצה לראות יותר למידה מקוונת במכללה במסגרות השונות", אומר גם ד"ר יבגני גרשיקוב, חבר סגל במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה. "למידה מקוונת עוזרת להערכתי לסטודנטים להשתתף ביותר הרצאות, תרגולים ומעבדות. זה חוסך זמן למרצה ולסטודנטים וצפוי גם לחסוך משאבים למכללה".
נעמי אונקלוס-שפיגל, חברת סגל במחלקה להנדסת תוכנה: "לדעתי כל הקורסים יכולים להתנהל כ-PBL. כיתה הפוכה תתאים לקורסים מתקדמים יותר ובכל מקרה - העברת חלק מהתכנים מרחוק, בצורה איכותית, יכולה לטייב משמעותית את איכות הלמידה".
לפני משבר הקורונה שבעה קורסים בלבד במכללה האקדמית אורט בראודה התנהלו באופן דיגיטלי, וכיום כ-2/3 מכלל הקורסים (כ-330 קורסים) הביעו רצון עבור לשיטה הדיגיטלית.
"הלמידה מרחוק בקורס אינה משפיעה להערכתי על איכותו", אומר מרצה נוסף, "נהפוך הוא, היא מקלה בהרבה מובנים גם על המרצה וגם על הסטודנט. אני ממליץ להמשיך הוראה מרחוק בזום גם בעתיד ; הדבר יאפשר לסטודנטים שכבר סיימו את התואר ורוצים להשלים קורס זה להשתלב בקלות ללא צורך בהגעה פיזית למכללה.
"למידה מקוונת עוזרת לסטודנטים להשתתף ביותר הרצאות, תרגולים ומעבדות. לא נראה לי שכדאי לחזור למה שהיה, וגם כדאי שכל הרצאה תהיה נגישה מרחוק. אין טעם בנסיעות ארוכות רק כדי להיות נוכח בהרצאה".