עולם בו אנו חיים משתנה בקצב חסר תקדים. עם הופעת הטכנולוגיה והאינטרנט, אנחנו מחוברים יותר מאי פעם. עם זאת, בתוך הקישוריות המתמדת הזו, אנחנו גם הופכים יותר ויותר מוסחים, יותר מבודדים והרבה פחות קשובים. עולם הדייטינג הדיגיטלי מציע לנו אלפי אפשרויות והתאמות, אבל עודף ההיצע הופך את החיים הרומנטיים הממוצעים של רווקי ההווה למסע תחנות, בו הם מדלגים בין אופציות, ופניהם תמיד לעבר המאצ' החדש, התקווה הבאה - הדייט של מחר.
היום, יותר מתמיד, רווקים מתקשים יותר ויותר להתקדם לקשר רציני ומחייב. הם משתוקקים להביע את רגשותיהם ולשתף בצורה עמוקה וכנה, אבל השפה בה הם מתקשרים הפכה לשפה של אימוג'ים וסטיקרים. הם מוצאים את עצמם מוקפים בהצעות אבל בפועל - אין להם עם מי לצאת.
בעיה זו משפיעה על גברים ונשים כאחד והדרך לפתור אותה עוברת דרך תקשורת.
עד כמה שזה נשמע קלישאתי, תקשורת טובה מתחילה בתקשורת טובה עם עצמך. האם אתה מסוגל להיות לבד עם עצמך, בלי לגלול את הפיד? האם את מסוגלת לצאת לריצה בלי לשמוע פודקאסט? כשאנחנו לא מחוברים ולא אוהבים את עצמנו, כשהעולם בחוץ מעניין יותר מהעולם הפנימי שלנו, קשה לנו גם להתחבר לאחרים, ולאחרים להתחבר אלינו. לחוסר השהות העצמית יש מחיר - חוסר מודעות עצמית שעוזרת לנו להבין מי אנחנו, למה אנחנו רוצים להיות בזוגיות ומה אנחנו מחפשים בבן זוג.
הסביבה הדיגיטלית משפיעה גם על התפיסות שלנו לגבי מערכות יחסים. אנו מופגזים כל הזמן בתמונות ובמסרים ששייכים לחיים של אחרים, שאינם משקפים בהכרח את הרצונות והערכים האמיתיים שלנו. אנחנו עושים השוואות עם אחרים מבלי לבדוק מה אנחנו באמת חושבים ומרגישים. אנחנו נמצאים יום וליל בתחרות עם משפיעני אינסטגרם ומלכי ביצה, וכבר בדייט הראשון מודדים את בני הזוג הפוטנציאלים שלנו ביחס לשאלה עד כמה אנחנו מרגישים בנח לחשוף אותם ברשתות כבני הזוג הבאים, עוד לפני שבנינו תשתית ועומק זוגי והענקנו לעצמנו הזדמנות כנה לפתח רגשות.
מה עושים? מתחילים לפתח מערכת יחסים עם עצמנו. לוקחים את הזמן כדי להבין את התפיסות שלנו לגבי מי אנחנו ומה המיינדסט שאיתו אני מגיע לזוגיות ולקשר.
לפעמים נגלה שם משקעים, אמונות סרק, פחד מדחייה, או רשימה שחורה של סיבות לפסול בגללם - כל ממצא כזה הוא מקור לדיון. זה משרת אותי או מסרס אותי? אני מרוויחה מזה או מוגבלת? אם למישהו יש תפיסה שזוגיות זה כלא ומה הסיכוי שמישהו יאהב אותי ויתחבר אליי? התת מודע שלו יעשה הכל כדי שהוא לא יתקדם.
פעם הגיעה אליי בחורה לאחר מספר מערכות יחסים כושלות. כששאלתי אותה מהי המילה הראשונה שעלתה בראשה כשאני אומרת "זוגיות", היא הגיבה ב"עבודה קשה". ביקשתי מילה נוספת, היא ענתה "מורכבות". המשחק הקטן הזה חשף את העמדה ששלטה בתת המודע שלה, שזוגיות זו עבודה קשה. שאהבה זה כואב. ואהבה זה כל כך הרבה דברים אחרים. באמצעות תהליך של ניהול מערכת יחסים עם עצמה, ללא הסחות דעת, ללא בריחה, עם מבט מאד חודר ואמיץ פנימה, היא הצליחה להתגבר על פחדיה ולהיכנס למערכת יחסים מתקדמת.
זה תהליך לא פשוט כי הוא דורש ממך לגבש עמדה, שלא נשענת על השוואות לסביבה הדיגיטלית או הפיזית, על פנטזיות על המאצ' הבא שכבר קיבלנו עליו נוטיפיקציה, צריך לנתק את הכל ולהביט על המועמד החדש בעיניים מפוכחות וטובות, מבט שנובע אך ורק מתוך העצמי. זה המבט היחיד איתו נצליח למצוא קשר של אמת. ¿