על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על חוסן? פרופ' ענת ברונשטיין-קלומק, דיקאנית בית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, עסקה בנושא היום (ג') במסגרת דבריה בוועידת חוסן ישראלי של "ידיעות תקשורת" באוניברסיטת רייכמן.
מהי ההגדרה של חוסן?
"בתפיסה שלנו חוסן היא היכולת להתמודד ברמה הכי קונקרטית. כמו שיש כושר פיזי יש כושר נפשי, לא רק במצבי חירום אלא גם בשגרה. חוסן זאת היכולת להצליח להתמודד תוך כדי האירוע ואחרי האירוע כדי לצמוח מזה. אחד המושגים הכי חשובים בנושא החוסן הוא צמיחה פוסט טראומטית. יכולת ההתמודדות זה הדבר החשוב בכל הדבר הזה".
יש כלים מחקריים בעולם כדי לנסות להבין מה קורה כאן?
"אנחנו בשבעה באוקטובר הקמנו ברייכמן חמ"ל כדי להבין איך להתמודד עם המצב. אין לנו מקומות בעולם ללמוד מהם על כזו טראומה אקוטית שעדיין ממשיכה, אנחנו עדיין בעיצומה של הטראומה. יש הרבה מקום ללמידה וככל שנמשך הזמן אנחנו עושים מחקרים, גם בעולם. למדנו המון, גם על ההזדמנויות. אנשים רבים נמצאים בגיהנום, אבל קורים פה גם הרבה דברים טובים שמחזקים אותנו".
צפו באירוע:
פרופ' ענת ברונשטיין-קלומק
(צילום: לייבגיבינג)
מה קובע את היכולת שלנו לפתח חוסן ולהתמודד?
"יש אלמנטים גנטיים מולדים, אבל החלק המרכזי הוא זה שבו אנחנו מפתחים חינוך והורות כדי לגדל ילדים שיודעים להתמודד. ילדים שאנחנו לא חוסכים מהם את הקשיים. אנחנו נמצאים כל החיים בפיתוח מיומנויות חוסן. אנחנו צריכים לתרגל את 'שרירי' החוסן שלנו כל יום שעה-שעה בעבודה, בבית ובמסגרות. איך אני עובד עם הדבר הזה שנקרא גוף-נפש? איך אני דואג לגוף ולנפש שלי, שזה החוסן".
פרופ' ברונשטיין-קלומק הוסיפה כי האמונה על כל סוגיה יכולה מאוד לסייע בפיתוח וחיזוק החוסן.
הדברים נאמרו בוועידת חוסן ישראלי של "ידיעות תקשורת" שהתקיימה היום באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. באירוע השתתפו שורה ארוכה של פוליטיקאים ודמויות מתחום החברה, הכלכלה, הבריאות והתקשורת, שעסקו בשימור החוסן הישראלי בזמנים המורכבים שבהם כולנו חיים.