בישראל, כמו ברוב מדינות העולם, הסוכרת היא מחלה כרונית שכיחה שמקשה על החולה ומשפחתו וגם על מערכת הבריאות. האומדנים מדברים על עלייה מתמדת של החולים בסוכרת, ועל פי נתוני משרד הבריאות מהשנים האחרונות, הסוכרת היוותה את סיבת המוות הרביעית בארץ.
ישנם שני סוגים של סוכרת – סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. סוכרת מסוג 1 המכונה גם "סוכרת נעורים" מאובחנת בעיקר בילדים ומבוגרים צעירים. סוכרת מסוג 2 היא הסוכרת הנפוצה יותר מאובחנת לרוב במבוגרים. בשני סוגי הסוכרת צפויים להתפתח סיבוכים מאוחרים הכוללים: מחלת כלי דם טרשתית, אי-ספיקת כליות, שבץ מוחי, פגיעה בעיניים, סיבוכי כף רגל ועוד.
לפני 9 שנים הוכשרו לראשונה במדינת ישראל אחיות מומחיות לסוכרת והיום כבר ניתן לומר שמדובר במהפכה בכל הנוגע לגישה הטיפולית במחלה. האחיות שיפרו את איכות הטיפול, בנגישות וזמינות הן בקהילה ובמסגרות האשפוז, בכך הן מסייעות במניעה של נזקי המחלה בטווח הקצר ובטווח הארוך. "האחיות הן אקדמאיות בעלות תואר ראשון בסיעוד ותואר שני נוסף ממקצועות הבריאות, מוכשרות בקורס על בסיסי בסוכרת ובמסלול התמחות נוסף של מומחיות קליניות הכולל סטאז' במשך סה"כ 3 שנים.
סימה ארבלי, אחות מומחית לסוכרת במכבי שירותי בריאות באזור המרכז, מראשונות האחיות המומחיות בישראל ומי שהקימה ומשמשת כמנכ"לית עמותת אמל"י (אחיות מומחיות לסוכרת בישראל) .
העמותה מאגדת את כל האחיות המומחיות לסוכרת (נכון להיום 71 אחיות), מכל קופות החולים ומבתי החולים ברחבי הארץ. "בעשור האחרון חלו תמורות משמעותיות מאוד בטיפול בחולי סוכרת, הן מבחינת הטיפול התרופתי בכדורים ובזריקות והן מבחינת הטכנולוגיות המתקדמות לניהול המחלה", מסבירה ארבלי ומתארת כיצד הטיפול גם כולל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לטיפול במחלה.
"האחיות צריכות להתעדכן החל מאבחון המחלה, בגישות הטיפוליות העדכניות הכוללות תרופות פומיות וטכנולוגיות של הזרקה חדשניות, כמו גם שיטות לניטור סוכר רציף מתקדמות ושילובן בטכנולוגיות להזלפת אינסולין במשאבות ועד כדי התקדמות לפעולת "לבלב מלאכותי" כמערכת היברידית.
"העמותה יוזמת ומארגנת כנסים מדעיים לעדכון של ההנחיות הבינלאומיות המאומצות על ידי המועצה הלאומית לסוכרת, בנוסף מקיימת קורסים להעשרת הידע בכלל האחיות העוסקות בתחום הסוכרת ומקדמת את המחקר בסיעוד בתחום בישראל ובעולם".
גב' ארבלי מדגישה ששתי המטרות העיקריות של העמותה הינם לשפר את איכות הטיפול לחולי הסוכרת במדינת ישראל, לקדם ולפעול בכל הקשור במניעה של מחלת הסוכרת וסיבוכיה, ובמקביל למצב את מעמדה של האחות המומחית בסוכרת במדינת ישראל".
מיצוב מעמדן המקצועי של האחיות המומחיות בישראל ניצב בפני אתגרים משמעותיים, בחלקו נובע מהצורך בשינוי תפיסה ובדעות מוטעות הנובעות מכך ששילובן במתארי הטיפול בקהילה עלול לפגוע במעמדו של הרופא.
לעומת זאת, תפקיד האחות המומחית בבתי החולים מוגדר ומוסדר בכך מסייע רבות בטיפול יעיל ומקצועי בחולה המאושפז . לציין כי לאחרונה בחלק מקופות החולים בנו מסלולי הפעלה של שילוב האחות המומחית במתכונת של עבודת צוות רופא-אחות.
"האחות המומחית בסוכרת מובילה לשיפור הטיפול"
קיים מחסור בתקנים של רופאים ואחיות בתחום הסוכרת, מחסור שמורגש עוד יותר בפריפריה ועל אחת כמה וכמה בטיפול בסוכרת מסוג 1. אורית ויזינגר, אחות מומחית לסוכרת, "מאימהות המקצוע" ורכזת תחום סיעוד בסוכרת במחוז חיפה וגליל מערבי בכללית, מסבירה, שמטופלים עם סוכרת מסוג 1, בתקופת המעבר מהתבגרות לבגרות, חוסר ההיצמדות להנחיות הטיפוליות הרצויות עלולה להתדרדר, זאת בד בבד עם ירידה בתמיכה ההורית ושינוי בסדר העדיפויות של הבוגרים הצעירים.
אורית הקימה יחידה של אחות מומחית לסוכרת במסגרת מרפאת סוכרת במרכז הרפואי לין בחיפה, ואומרת: "חשוב לי להנגיש את הטיפול לקבוצת מטופלים זו, שרובם מטופלים בטכנולוגיות מתקדמות דוגמת משאבות אינסולין ומדי סוכר רציפים וישנן כיום תוכנות ייעודיות באמצעותן ניתן, בהסכמתו של המטופל, לצפות בנתונים שלו, לנתח אותם ולבצע ביקורים מרחוק.
למשל: אם אני יושבת במרפאה בחיפה והמטופל שלי גר במעלות – הוא לא צריך לבזבז זמן בנסיעה, לא צריך להמתין בתור ונקיים פגישה מתוכננת מרחוק באמצע יום הלימודים שלו או בעבודה, כך יקבל ייעוץ והנחיות טיפוליות מקצועיות ובמקביל נשמור על רצף הטיפול".
גב' ויזנגר מציינת: "האחות המומחית לסוכרת מהווה גורם משמעותי חשוב בשיפור איכות הטיפול , בזיהוי כשלים באיזון הסוכרת ובהתאמת טיפול על פי מצבו הרפואי, הרגשי והחברתי של המטופל".
"זו מגפת המאה, ויש מקום להשתפר"
מי שהייתה מראשונות האחיות המומחיות בארץ היא לינדה פרז, מומחית סוכרת מבית החולים ברזילי באשקלון. בדרום, כך היא מספרת, קיים עומס גדול מאוד וצורך במרפאות ובטיפולים לחולי הסוכרת, לאחרונה עמדה מאחורי פתיחת שתי מרפאות בתחום והיא מסייעת בשמירת הרצף הטיפול בין בית החולים למרפאות.
"אני לא מחכה לקהילה", היא אומרת, "אני מעבירה את המטופל כשהוא מסודר, כשאני מיידעת את כל הגורמים בנושאים שונים הקשורים לטיפול בו". גב' פרז מסבירה שישנן נאמנות סוכרת בכל מחלקות בית החולים, והן אחראיות על דיווח לגבי מצבם של מטופלים שונים המאובחנים בסוכרת והפנייתם אליה לפני חזרתם לקהילה.
בעבר לא הייתה מרפאת סוכרת באזור הדרום, וכיום קיימת כזו באשקלון אך עדיין העומס על בית החולים גדול, לכן לינדה סייעה בהקמת מרפאת נפרולוגיה וסוכרת המספקת מענה למטופלים עם פגיעה כלייתית וסוכרת מכל אזור הדרום, כולל הדרכה לשימוש בתרופות שנחשבות היום למשנות מהלך מחלה.
היא גם מרצה לסטודנטים לסיעוד בבית הספר לאחיות ומרצה לצוותים במחלקות השונות בבית החולים ומספרת שכמומחית היא נוגעת בכל כך הרבה תחומים "שזה מספק סיפוק אדיר. כל הנושא של סוכרת מותאם לחולה ולמטופל שעומד מולך, לפי מצב סוציו אקונומי, תרבות, דת והיענות שלו לטיפול וההיענות שלו לרתימה שלך אותו לטיפול. אנחנו מונעות סיבוכים ואנחנו עושות זאת מתוך שליחות".
לדבריה יש עוד דרך ארוכה לעשות כדי להגיע למצב אידיאלי, היא הייתה שמחה לראות דגש רב יותר על מניעה ומעקב סדיר, "כי זו מחלת המאה, היא הוכרזה כמגיפה ולא עושים מספיק כדי לאתר את אותם מטופלים שיש להם קדם סוכרת והייתי שמחה לראות יותר אנשים עוסקים בספורט ובתזונה ובמניעת השמנה, אפילו ברמה העירונית, יש מקום להשתפר".
יצירת קשר: Amely.idnpf@gmail.com