אחרי מגוון מרשים של תפקידים שעשתה בכללית ואחרי שרכשה השכלה רחבה, לינה לאוז נכנסה לתפקיד שהיא רואה בו הגשמת חלום: היא אחות מומחית קלינית ברפואת משפחה, הראשונה בצפון ובין הראשונות בארץ.
1 צפייה בגלריה
לינה לאוז
לינה לאוז
לינה לאוז
(צילום: באדיבות שירותי בריאות כללית)
ספרי על התפקיד.
"שמעתי על המקצוע לפני הרבה שנים מחברה בארה"ב וחיכיתי שיתפח בארץ. הכללית הקדימה את כולן ואני השתלבתי במחזור הראשון. אחות מומחית פותרת בעיות ומקלה על המטופל כשהיא מציעה לו שירות זמין, מהיר וכוללני. אני לא שולחת מטופל לאחות שתסתכל על הפצע, או לרופא שיחדש מרשמים.
"יש לי סמכויות רחבות כמו להפנות לבדיקות דם, לדימות ולבדיקות אחרות, לתת חופשת מחלה, לחדש מרשמים ולהתחיל טיפול בדלקות, שהן שכיחות בפניות למרפאה. אחות קלינית עוברת הכשרה מיוחדת של שנתיים ומבחנים ממשלתיים של שלב א' ושלב ב' בדומה ללימודי רפואה. בסיום המסלול אנחנו הופכות למנהלות הטיפול והחוליה מקשרת בין הרופא לאחיות ולמטופל".
לא חשבת ללמוד רפואה?
"מעולם לא, אני מאוד גאה להיות אחות. אני בעלת תואר ראשון במינהל מערכות בריאות, תואר שני בבריאות הציבור ותואר שני נוסף בסיעוד. אני מומחית בטיפול נמרץ משולב ומדריכה קלינית, ואני יודעת שלטיפול האישי אין תחליף.
"הידיעה שעזרת למישהו ופתרת לו בעיה – יש בה קסם. אני אחות מעל 30 שנה, הלכתי ללמוד סיעוד מיד בסיום לימודי בתיכון. כשהייתי בת 16 אבי עבר התקף לב ובבית החולים ראיתי את החמלה בעיניהם של הצוות הסיעודי בטיפול נמרץ, ואת ההכלה שלהם. זה קסם לי. כשאבי השתחרר מבית החולים אמרתי לו שאני רוצה להיות אחות, ואבא אמר שאני יכולה להיות עורכת דין טובה. זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר ולא זכה לראות שהפכתי להיות אחות".
"האחים והאחיות הם הלב הפועם של מערכת הבריאות בישראל. הם מלווים אותנו בכל שלב במעגל החיים – מלידה ועד 120. בשנים האחרונות המקצוע משנה את פניו וכולל מסלולי קריירה המשלבים יכולות קליניות ניהולית לצד עשיה מקצועית עשירה במרפאות הקהילה, בבתי החולים, בתחנות טיפת החלב ובפעילות לקידום בריאות הציבור.
"השנה במסגרת יום האחים והאחיות נפנה זרקור לעשייתם וסיפוריהם של אחים ואחיות מומחים קלינית. אחים ואחיות אשר עברו הכשרה מיוחדת המשלבת לימודי סיעוד ורפואה והם בעלי סמכויות רחבות למתן מרשמים וייעוציים בתחומים שונים, כמו כירורגיה, גריאטריה, טיפול בקהילה וטיפול פליאטיבי", מוסיפה ברוריה ריקון, מנהלת הסיעוד במחוז צפון בכללית.
לאוז (54) משתייכת לקהילה הצ'רקסית ומתגוררת בכפר כמא, נשואה ואם לשני בנים מהנדסים שעובדים בהייטק. במשך 20 שנה עבדה כאחות אחראית במיון נשים במרכז רפואי העמק, הייתה מתאמת מחקרים, מנהלת ורכזת קרדיולוגיה בכל מחוז צפון בכללית, וניהלה מרפאה באילת.
לתפקידה הנוכחי נכנסה לפני שלושה חודשים והיא עובדת במרפאת רקתי בטבריה, מרפאה משולבת גדולה המשרתת כ-15,000 אנשים בשירותי בריאות כללית. ומטופליה מתקשים להבין איך הסתדרו בלעדיה עד היום.
"אני יכולה לקבל מטופל, לבדוק אותו ולהחליט אם לתת טיפול או להפנות לרפואה יועצת" היא משתפת. "כשמגיע מטופל עם מחלות רקע, אני בודקת בדיקה פיזיולוגית, בודקת את בדיקות הדם והטיפול התרופתי שנוטל ומדריכה אותו בנושאים רלוונטיים. אני קובעת אתו יעדי מטרה בכל הדורש איזון – סוכרת, לחץ דם, אי ספיקת לב או שומנים בדם, ובונה טיפול המשך וכל אלה נעשים במקום אחד, הטיפול הוא כוללני - הרפואי, הסיעודי, החברתי והסוציאלי.
איזה מטופלים מגיעים אלייך?
"מדובר בתפקיד חדש ואנחנו עדיין בתהליך הטמעה במרפאה. האחות יכולה להפנות אלי אם היא מוצאת לנכון או אם הרופא עמוס, או אם המטופל מורכב והיא צריכה ייעוץ כדי להחליט מי הגורם המתאים. גם הרופא מפנה אלי והמטופל יכול לפנות בעצמו.
"בנוסף, אני גם עושה עבודה יזומה באמצעות רשימת המטופלים שאינם מאוזנים, שלא הגיעו לרופא, או החולים המרותקים. מטופלים מבוגרים שאין להם מעטפת משפחתית, ובני זוג בשנות ה-80 או ה-90 לחייהם שעדיין מנהלים משק בית, ולא ממש מסתדרים באפליקציות. הם בסוף אולי יעשו את כל הבדיקות הנדרשות אבל הדבר יעלה להם במאמץ רב ובהתרוצצויות.
"מגיעים מטופלים בני 20 עם חום שאני מגישה להם טיפול ופוטרת אותם מהמתנה, ומגיעים מבוגרים שאני מתקשרת ומתאמת עבורם בדיקות. ומשמעות הזמינות בבדיקה או טיפול היא לעיתים קריטית".
באחד מהימים האחרונים הגישה למטופל בן 51 שהתלונן על שיעול וברקע הרפואי שלו אי ספיקת לב שאינה מטופלת.
"האיש אמר שזו הייתה אפיזודה חולפת, אבל התרשמתי שהוא סובל מקוצר נשימה ושלחתי אותו לצילום חזה ו-א.ק.ג. ובעקבותיו גם אקו לב, ותוך שעה היתה אבחנה של הקרדיולוג, שיש 20 אחוז תפקוד לבבי. על פניו האיש מרגיש טוב והולך לעבודה, ומדחיק את העובדה שהוא כל כך חולה. רק כשרואים את התמונה כולה מבינים שהאיש יכול להידרדר במהירות, או להיות מטופל ולחיות עוד שנים רבות. אני לא מרפה, לכן אני הופכת להיות כתובת זמינה עבור מטופלים".
לינה תמיד עסקה רק במה שהיא אוהבת. "אני זוכה להגיש עזרה משמעותית ומקבלת המון כבוד והערכה מהמטופלים ומהצוותים שאיתם אני עובדת".
בשיתוף שירותי בריאות כללית.