לילי דוידי, אחות מזה 40 שנים, עובדת בהוספיס חשוכי המרפא של כללית. מדובר בשירות הניתן בבית למטופלים שמיצו את כלל הטיפולים וההליכים הרפואיים בבתי החולים וכעת כל שנותר הוא להקל את סבלם ולסייע להם ולמשפחותיהם ככל הניתן בדרכם האחרונה. יחידת ההוספיס של כללית פועלת באזור הנגב וניידת מיוחדת מטעמה מגיעה גם ליישובים המרוחקים ביותר במעמקי הפזורה הבדואית.
1 צפייה בגלריה
האחות לילי דוידי
האחות לילי דוידי
האחות לילי דוידי
(צילום: לינור אללוף)
"מגיל 18 אני אחות", היא מספרת, "תמיד חשתי את הצורך לעזור לזולת ולטפל. אני יכולה להכיל את האחר, להקשיב לתמוך לתת אמפתיה. למרות המקרים הקשים והעצובים עמם אני מתמודדת אני מגיעה בכל יום עם חיוך לעבודה ובטח לבית המטופלים ועם רצון לתת כמה שיותר, כדי לעזור ולהקל".
מרבית המטופלים אותם מבקרת דוידי נמצאים בסוף דרכם. במקביל לביקוריהם בבית החולים בעת הצורך, הם מקבלים שירותים ומענה לצרכים אותם ניתן לתת בבית כגון עירוי נוזלים, טיפול בקשיים בנשימה וכאבים, שירות החוסך מהם את ההגעה לבית החולים ומאפשר להם להישאר בחיק המשפחה. לילי ושאר צוות האחיות והרופאים של ההוספיס מגיעים לביקורים קבועים ובכל עת שצריך, שכן מדובר בשירות הפועל 24/7. הצוות זמין בכל עת אפילו לייעוץ או שאלה, ולא פחות חשוב מהטיפול הרפואי, נוכחות צוות ההוספיס מעניקה תמיכה נפשית למטופל ולמשפחתו.
"לנגד עיניי עומד לפני הכל כבוד כל אדם באשר הוא", אומרת לילי, "זה בא לידי ביטוי בהשתדלות ובניסיון להיענות ולכבד את כל רצונותיו של המטופל עד ימיו האחרונים. זה כל כך חשוב להיות שם עבורו גם 'מהצד השני של החיים' , ללוות אותו לקראת הסוף שיבוא עליו בטוב שלווה ורוגע, וכמובן להשאיר חוויה טובה למשפחה מיקירם בידיעה שעשו עבורו ככל שיכלו".
"אנחנו כאמור גם נגישים למשפחה ונותנים להם כלים להתמודדות, לא רק לקראת הסוף אלא גם אחריו. אנחנו מרגישים ממש חלק ממנה", היא מספרת. "ביום שישי האחרון נפטר חולה שלנו. הגענו ל'שבעה' ובנו שהגיע מחו"ל אמר לנו שאם לא היינו בתמונה הוא לא היה יודע איך ההורים שלו היו שורדים את התקופה הזו. 'אני מצדיע לכם', הוא אמר".
"אני שואבת המון סיפוק מהיכולת להגיש סיוע ולתמוך גם בזמן הכביכול קצוב שיש למטופל", מסכמת לילי. "זו עבודה מאוד קשה ואם זה מחלץ מהמטופל חיוך, זה שווה את הכל".