האחים והאחיות הם הלב הפועם של מערכת הבריאות בישראל. הם מלווים אותנו בכל שלב במעגל החיים – מלידה ועד 120.
בשנים האחרונות המקצוע משנה את פניו וכולל מסלולי קריירה המשלבים יכולות מומחיות קליניות ומומחיות בניהול לצד עשיה מקצועית עשירה במרפאות הקהילה, בבתי החולים, בתחנות טיפת החלב ובפעילות לקידום בריאות הציבור.
ב"כללית" מחוז ירושלים עובדים 450 אחים ואחיות. הרוב הכמעט מוחלט שייך לנשים - 90 אחוז הן אחיות ו- 10 אחוז הם גברים. הגיל הממוצע של האחים והאחיות הוא יחסית צעיר ועומד על 46 שנים, והוותק הממוצע בארגון הוא כ-10 שנים.
ב-12.5.23 יצויין יום האחים והאחיות הבינלאומי ואנחנו פה ב"כללית" מחוז ירושלים, כדי להכיר ולהוקיר את עבודתם המסורה למען האחר.
"אחד העדים במשפטו של אייכמן היה מטופל שלי"
יעל עזר וענהאל זרביב הן אחיות מנהלות. ענהאל לא תשכח את המטופל ממשפטו של אייכמן שגרם לה לגייס את צוות המרפאה למען שורדי שואה.
יעל עזר, עובדת כאחות 30 שנים (מתוכם 24 ב"כללית"), מנהלת סיעוד בכללית מחוז ירושלים מזה מספר חודשים: "בחרתי להיות אחות כדי להגשים את רצוני לקדם חיים בריאים של אנשים".
ספרי על מטופל או מטופלת בלתי נשכחת.
"האובדן של אחי הגדול שמת בעקבות מחלת הסרטן הביאו אותי ללימודי סיעוד. בימים הראשונים שלי בתפקיד אחות ומנהלת יחידה להמשך טיפול ליוויתי בחור צעיר שחלה במחלת הסרטן. במסגרת הליווי הכרתי את אחותו, כמובן שזה הציף בי את כל מה שעברתי, זה העלה את כל הרגשות והשתדלתי מאוד להיות שם עבורה. הקשר החם איתה אפשר לי לסגור מעגל ולתת טיפול פליאטיבי תומך".
מה התגובה שאת מקבלת כששומעים שאת אחות.
"תמיד שואלים שאלות בנושאים בריאותיים".
ספרי על המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל.
"מטופל אמר לי שאני ממש 'רואה' אותו, מבינה את הקשיים שלו ומבינה מה הוא צריך כדי לדאוג לעצמו".
ענהאל זרביב, אחות 22 שנים (17 שנה בכללית) ומנהלת סיעוד במינהלת הראל, החליפה את יעל עזר בתפקיד: "מקצוע הסיעוד מהווה עבורי את משמעות החיים. הבאת החמלה והאכפתיות לאחר מייצרת אור וטוב לעולם שלנו".
ספרי על מטופל בלתי נשכח
"אחד המטופלים הבלתי נשכחים שלי היה אחד העדים המרכזיים במשפטו של אייכמן. כשעבדתי במרפאת כללית בקרית משה, פגשתי ביום חמישי מטופל שנכנס וביקש ממני למדוד לו לחץ דם, הסכמתי מיד, ותוך כדי הבדיקה הוא התעניין אם זיהיתי אותו, התנצלתי שלא הכרתי אותו. בסוף הבדיקה הוא הודה לי והציג את עצמו. מסתבר שהוא כאמור אחד העדים המרכזיים במשפט אייכמן. ביום ראשון, בשעה 7:00 בבוקר התקשרתי אליו וקבעתי להגיע לביתו לאחר שעות העבודה ולשמוע את הסיפור שלו. וכך היה. המשכתי לחקור את הנושא של שורדי השואה וגיליתי ש-130 ניצולי שואה היו מטופלים במרפאת "כללית" בקרית משה. החלטנו בעצה אחת עם כל הצוות לכתוב מכתב מרגש לכל אחד, הוספנו בקבוק יין ובערב פסח עברנו יחד עם הילדים שלנו ובירכנו אותם".
מה הטיפ של שלך לענהאל?
"מנהיגות משמעותית היא זו הגורמת לאחרים לגדול ולהפוך מנהיגים בעצמם".
מה החלום המקצועי של ענהאל?
"אני מאמינה ברפואה זמינה ושוויונית לכל אדם ובקידום בריאות הציבור בישראל, ושמה לי למטרה לקדם את מינהלת הראל בכל תחומי הסיעוד".
"למה לא הלכת לשחק כדורסל?"
סלמאן שופאנייה ואריה בן חמו הם אחים מנהלים. סלמאן בעל ותק של 38 שנים ואריה הוא אח צעיר שמקבל תמיד את אותה תגובה (בגלל גובהו).
סלמאן שופאנייה אח 38 שנים (מתוכם 18 שנים ב"כללית") ומנהל סיעוד במרפאת "כללית" בקרית יובל.
"בחרתי להיות אח מכיוון שהמקצוע הזה מאפשר לי לבטא את הערכים שאני הכי מאמין בהם-כבוד, תשומת לב, קשב וחמלה לזולת. להיות אח במרפאה שמעניקה שירותי רפואה לכל המשפחה מאפשר לי לראות את המטופל במצבו הבריאותי בהקשר היותר נרחב של התנאים בהם הוא חי: האנושיים והסביבתיים".
ספר על התגובות שאתה מקבל ששומעים שאתה אח.
"וואו!!! זה כל כך מתאים לך".
מה המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל?
"תודה על הטיפול. תישאר אצלנו במרפאה ואל תעזוב אותנו!".
אריה בן חמו, אח שלוש וחצי שנים, מנהל סיעוד במרפאת "כללית" בבית וגן: "בחרתי להיות אח כי זה סוג של אהבה פנימית לאנשים ומתוכה השאר פשוט בא בטבעיות, לחייך, להאיר פנים ולהיות בן אדם".
ספר על מטופל בלתי נשכח.
"לפני שלוש שנים, עוד בהיותי סטודנט, עבדתי באחד הימים העמוסים במרפאה יחד עם סלמאן. בהמתנה היה ילד קטן ששיחק עם המוצץ בפה ובטעות בלע אותו, התחלנו לשמוע קול של השתנקות וחנק מבחוץ, והמטפלת התחילה בצרחות של בהלה.
"אני קפאתי על מקומי, אך סלמאן קפץ מיד החוצה, אל הילד, והתחיל לטפל בו במטרה להשאיר לו נתיב אוויר פתוח. כל שניה נדמתה לנצח, הילד המשיך להשתנק, אך סלמאן יחד עם הצוות הצליח להשאיר נתיב נשימה פתוח עד להגעת האמבולנס שפינה את הילד לחדר טראומה, ושם הוציאו לו את המוצץ".
מה המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל?
"אתה תמיד נותן טיפול מסור לכל אדם ולא משנה מי הוא ואיזה בעיה יש לו, אתה מתמקד באותו אדם ורואה אותו באשר הוא. זה ממש החמיא לי כי באמת אם הצלחתי להגיע לכזה דבר, זה בדיוק ה"אני מאמין" והאידאל שאני שואף אליו בעבודה".
ספר על התגובות שאתה מקבל ששומעים שאתה אח.
"התגובה החוזרת היא-אתה כזה גבוה, למה לא הלכת לשחק כדורסל?"
סלמאן, מה הטיפ שלך לאריה?
"להקשיב למטופל ולנהוג בסובלנות ובחמלה. תמיד לתת את היחס ואת הטיפול שאתה היית רוצה לקבל. תזכור שעבודת צוות והתייעצות עם קולגות חשובה ומאפשרת התפתחות מקצועית ויתר עניין בעבודה".
אריה, מה החלום המקצועי שלך?
"לבנות מרפאה שבה מקצועיות הרופאים והאחיות ויעילות העבודה המשרדית יבואו יחד עם רגישות ואמפתיה למטופלים, והפיכת המטופל לשותף פעיל בתהליך הריפוי, בחזון זה אני רואה רפואה ציבורית במיטבה".
"זה מקצוע של עבודת קודש"
הכירו את מרינה יצחקוב ובת עמי קדמון. מרינה בעלת ותק של 22 שנים ובת עמי ממשיכה את דרכה של אמה שהייתה גם אחות.
מרינה יצחקוב, אחות עם וותק של 22 שנים, מנהלת תחנה לבריאות המשפחה "טיפת חלב".
ספרי מטופל בלתי נשכח שלך.
"ילד בן ארבע. הוא הגיע אלי לביקור אצלי בטיפת חלב. הילד נולד עם עיוותים בפנים, בידיים ונמוך לגילו. אני זוכרת מהביקור שלו (ולא אשכח לעולם) איך נהניתי מהאור והנחת שהילד מקרין, ואת היכולת האימהית לאהוב את הילד אהבה בלתי מותנית, האהבה הזאת מחוללת נסים!".
מה המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל?
"אחת האימהות אמרה לי: 'אני אמא לילד שישי, לא האמנתי שאתלהב לבוא לטיפת חלב ואני מוצאת את עצמי מגיעה אליך לביקור בהתלהבות שהיום אלמד עוד משהו, אקבל עוד טיפים כמו איך אני אעודד את הבן שלי בהתפתחות שלו בדרך מהנה ולא קשה בכלל".
מהם התגובות שאת מקבלת ששומעים שאת אחות?
"אומרים לי: ואוו! זה מקצוע של עבודת קודש!".
בת עמי קדמון עובדת כחצי שנה כאחות במרפאות אלון שבות ובקרית ארבע.
מדוע בחרת במקצוע הזה?
"בחרתי להיות אחות כי זה מקצוע שכולו חסד- חמלה, נתינה ועזרה לאנשים בשעת כאב ומצוקה".
ספרי על מטופל בלתי נשכח.
"היה לי מטופל שסיפר לי שבזכותי הוא הפסיק לעשן והתחיל לעשות פעילות גופנית".
מה התגובות שאת מקבלת כששומעים שאת אחות?
"אנשים מתרגשים מאוד לשמוע שאני אחות כי אני עובדת במרפאת ילדותי בה אימי שנפטרה לפני כ-8 חודשים עבדה כאחות. כשאנשים פוגשים אותי במרפאה הם מאוד מתרגשים ושמחים לראות אותי ממשיכה את דרכה של אימי".
מה המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל?
"ממש מרגישים שאת כולך מלאה רצון לעזור, ושאת קשובה לצרכים שלנו".
הטיפ של מרינה לבת עמי
"נתינה תמלא אותך בסיפוק עצמי ותחזק מיומנויות מקצועיות ורגשיות. למידה תעלה בך את הביטחון עצמי ותגדיל את הידע המקצועי. מיומנויות וידע הם הכלים הנחוצים בקבלת החלטות מקצועיות".
החלום המקצועי של בת עמי: "להחכים בתחומים השונים בסיעוד ולהמשיך להיות לעזר לאנשים ולעזור להם בדרך לקראת חיים בריאים".
"את מוכנה להיות על ידי בשעות האחרונות?"
יונת למד ושי קומסקי, שתיהן אחיות בתחום הפליאטיבי (טיפול תומך ומקל) למען מטופלים המתמודדים עם מחלה חשוכת מרפא.
יונת למד, אחות מומחית עם וותק של 35 שנים, מהן 27 ב"כללית". היא מנהלת תחום סיעוד אונקולוגי ופליאטיבי ב"כללית" מחוז ירושלים ובהנהלה הראשית: "חיפשתי מקצוע שגם מטפל בבני אדם וגם יש בו פעילות יישומית, שילוב של גוף ונפש".
ספרי על מטופל בלתי נשכח.
"ליוויתי מטופלת מבית צפפא (ירושלים) במשך 7 שנים. נפגשנו במרפאת כללית גונן ח'. אישה נפלאה וחכמה, יושבת על כיסא גלגלים מגיל 13 עקב נפילה מהסולם, והבעיות איתן התמודדה אז היו כיבים ופצעים קשים ברגליה המשותקות. במשך שנים נתתי לה הנחיות כיצד לטפל בפצעים והיא התעקשה לטפל ברגליה לבד.
"במהלך השנים ההיכרות בינינו הפכה לידידות של ממש. הערצתי את האישה שנולדה למסכת חיים לא קלה ומעולם לא התלוננה. היא נהגה. עשתה קניות, ניהלה אורח חיים עצמאי ותמיד חיוך על פניה והודיה בפיה. לצערי בשלב מסוים היא חלתה בסרטן וסיימה את חייה בבית, כמו שהבהירה שהיא מבקשת. בכל פעם שאני עוברת ליד ביתה אני מוצפת רגשות וגעגועים".
מה המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל?
"בזכותך ישנתי לילה שלם הלילה, לאחר חודש שאני כבר לא ישנה", "רק מה שאת תמליצי לי אני אקבל", "את מוכנה להיות על ידי בשעות האחרונות?" .
שי קומסקי היא אחות 10 שנים. בשלושה חודשים האחרונים הצטרפה למרפאה הפליאטיבית של "כללית", מרפאה חדשה שנפתחה במרכז רפואי "מקור ברוך".
"במרפאה מצאתי את ההזדמנות להקשיב ולעזור למטופלים, לשפר את איכות חייהם בזמן שהם מתמודדים עם מחלה חשוכת מרפא".
ספרי על מטופל בלתי נשכח.
"ילדונת בת 16 שהתמודדה עם שיתוק בעקבות טיפול כימותרפי ללוקמיה. היא הייתה לוחמת קשוחה אבל קשה מאד לטיפול בגלל חוסר אמון במערכת. אחרי הרבה עבודה וסבלנות הצלחתי לרכוש את אמונה ולהעניק לה טיפול תוך שיתוף פעולה. לצרי, היא נפטרה בגיל 17".
ספרי על התגובות שאת מקבלת כששומעים שאת אחות.
"לרוב שואלים מאיפה הכוחות ואומרים כל הכבוד".
הטיפ של יונת לשי: "נסי לזהות אנשי מפתח שיסייעו לך לקדם את תפישת עולמך הפליאטיבית".
החלום המקצועי של שי: "ללמוד לפתח את התחום הפליאטיבי גם לילדים".
המטופל שהפתיע את הצוות
ראפת רשמאווי ואסמאעיל אבו גנאם. ראפת רוצה לקדם את נושא הבריאות, אסמאעיל לא ישכח את המחווה של המטופל שהגיע בהפתעה למרפאה עם כיבוד מפנק לכולם!
ראפת רשמאווי (58) אח עם וותק של 35 שנים (מתוכם 25 שנים ב"כללית"), מנהל סיעוד במרפאת "הוד" במזרח ירושלים מעל 20 שנה. "אני עובד כאח משנת 1988 (!) יש לי תואר ראשון בסיעוד. התחלתי לעבוד בבתי חולים ובהמשך עברתי ל"כללית" כמנהל מרפאה משולבת ראשונית ומקצועית משנת 1995 עד היום. בחרתי במקצוע סיעוד כי רציתי לעזור לאנשים לטפל בבריאותם, רציתי ואני עדיין רוצה לקדם בריאות".
מטופל בלתי נשכח: "מטופל שעשיתי לו החייאה"
מה המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל?
"חולה שאימו מרותקת לבית, היה אסיר תודה על כך שהצלתי את חייה, הגיע בהפתעה למרפאה עם כיבוד מפנק לכל הצוות".
אסמאעיל אבו גנאם (40), אח 20 שנים (מתוכם 10 ב"כללית"): "בחרתי בסיעוד כי מדובר על מקצוע מאתגר, מעניין. מקצוע שמאפשר לעשות שינוי בחייהם של אנשים כל יום מחדש. זכיתי לעבוד בצוות תומך ומנהלים שמאפשרים ותומכים בדרך".
ספר על מטופל בלתי נשכח.
"ילד בן 5 אותו קיבלתי במרפאה לאחר שנפל על הראש. הביאו אותו אלי כשהוא מחוסר הכרה. תוך כדי שהזעקתי עזרה, חיברתי אותו לחמצן ונתתי לו תרופה להפסקת הפרכוסים. לשמחתי הילד התאושש והופנה לבית החולים על ידי מד"א כשהוא בהכרה מלאה".
המחמאה הכי מרגשת שקיבלת ממטופל: "לא נתקלתי בכזה יחס טוב ותומך כפי שאתה הענקת לנו כרגע!"
הטיפ של ראפת לאסמאעיל: "אסמאעיל אח חרוץ שדואג למטופלים וצוות, בעל הרבה ידע ואוהב תמיד להתקדם בלימודים ובעבודה. אני מאחל לו להמשיך בדרכו, ללמוד ולהתמקצע ולא לעצור אף פעם".
החלום של אסמאעיל: "להגביר את המודעות של אנשים במזרח ירושלים לחשיבות של רפואה מונעת ואני שם לי את זה למטרה".
בשיתוף שירותי בריאות כללית מחוז ירושלים.