פרופ' ליאת קוליק, ראש תכנית תואר שני בהתנהגות ארגונית ויועצת נשיא המכללה האקדמית נתניה להוגנות מגדרית, התארחה בוועידת "גיבורות מקומיות" של ידיעות תקשורת ו-mynet שנערכה במכללה האקדמית נתניה.
פרופ' ליאת קוליק
(צילום ושידור: לייבגיבינג)
פרופ' קוליק מתמחה בנושא של חקר עולם העבודה וחוקרת את האופן שבו נשים וגברים מטפלים במתח בין הבית לבין העבודה. היא התמקדה בזמן המלחמה בשני מחקרים, אחד מהם עדיין בעבודה.
המחקר עליו היא דיברה בוועידה עוסק באופן שבו נשים שבני הזוג שלהן לא מגוייסים מתמודדות עם המתח בין הבית לבין העבודה בזמן המלחמה. גם לנשים האלה יש עדיין המון קשיים מעצם המלחמה: החרדה, הדאגה, הילדים כשמערכת החינוך הייתה מושבתת. לעיתים הן צריכות למלא בעבודה את תפקיד הגברים או הנשים שגויייסו. "אני קוראת להן 'ציבור הנשים השקטות', כלומר לא נשים של לוחמים.
"גם הנשים השקטות עדיין צריכות לנהל את המתח בין הבית לבין העבודה. נשים הן אלה שאחראיות בדרך כלל על ניהול הבית גם בזמן שגרה. יש לנו מאגר אנרגטי של נפש וגוף".
פרופ' קוליק הוסיפה: "בסקרים שנעשו בארץ שהשוו בין גברים לנשים המציאות היא לרעת הנשים. יש יותר נשים שיצאו לחל"ת בצורה יזומה או שנאלצו לצאת מאשר גברים. יותר נשים נשארו עם הילדים בבית כדי לטפל בהם כי לא היו מסגרות. יותר נשים דיווחו על פחות יעילות בעבודה, על קשיים בריכוז.
"במסגרת המחקר שעשיתי על הקהל השקט יותר של נשים שבני זוגן אינם מגוייסים ועדיין נאלצות להתמודד עם המתח בין המערכות מצאתי כי נשים אלו משתמשות בכמה אסטרטגיות המאורגנות בסדר היררכי. 200 נשים נדגמו במסגרת המחקר, שהן לא מהצפון ולא מהדרום.
"האסטרטגייה שאפשר לקרוא לה 'אסטרטגיית הזהב' היא שמירת השגרה. נשים השתמשו בצורה נכונה כדי לשמור על שגרה. הטקטיקות היו אלה: מציאת השעות הנכונות מבחינת הבית והעבודה כדי לעשות את העבודה המתאימה, צריך להתייעל ולנהל את הזמן. נשים דיווחו שלא ויתרו על מטלות בבית או בעבודה. נשים השתמשו בתבונה במשאבים העומדים לרשותן וכתוצאה מכך הערך שלהן לא פחת".