"אם רוצים לייצר חוסן לאומי אתה לא יכול להשבית מערכת", כך אמרה אריאלה שיפנבאור ויס, מנכ"לית חטיבת המלוחים של שטראוס בוועידת "גיבורות מקומיות" של ידיעות תקשורת שהתקיימה היום (א') במכללה האקדמית נתניה. את הפאנל הנחתה ענת לב אדלר.
"אנחנו חברה של 750 עובדים", אומרת שיפנבאור ויס ומדגישה: "520 מתוכם עובדים בדרום. המפעל נמצא בשדרות ובמשך 22 שנה, תחת יירוטים, מעולם לא סגרנו. ב-7 באוקטובר נתקלנו במצב בלתי אפשרי - ממש חדירה של מחבלים למפעל. נאלצנו לסגור לראשונה, אבל כבר אחרי ארבעה ימים המפעל נפתח מחדש".
מה עבר עליכם באותו יום של ה-7 באוקטובר?
ה-7 באקטובר תפס אותנו חזק מאוד. אני מתארת את היום הזה דרך קבוצת הווטסאפ של ההנהלה שנפתחה כבר בשש ארבעים בבוקר. אחד המנהלים שלנו דיווח על מטח רקטות כמו שהוא לא זוכר מעולם. מתחילה להגיע זרימה של מידע על עובדים שנצורים בבתים שלהם, שמאבדים קשר עם בני משפחה. חקלאים שאנחנו עובדים איתם ויש מחבלים בחוץ, הם היו תחת איום ממשי. הידיעות ממשיכות להגיע, ואני לא אשכח רגע שעליתי רגע למעלה לשטוף פנים, הסתכלתי על עצמי במראה ואמרתי לעצמי: יש פה אירוע שמעולם לא נתקלנו בו ואת חייבת להיות במיטב".
שיפנבאור ויס מספרת שחברת שטראוס הציבה לעצמה כבר באותו רגע שתי מטרות שמובילות אותה עד היום ובכלל: "קודם כל האנשים שלנו. העובדים שלנו. להבין מה שלומם ומה קורה איתם. להבטיח את ה"well being" והביטחון שלהם. הנושא השני הוא רציפות עסקית. אנחנו חברת מזון. משק לשעת חירום, ויש לנו משימה - לא להפסיק לייצר ואפילו יותר מתמיד בזמן המלחמה. תוך ארבעה ימים המפעל נפתח מחדש".
אורנה ברביבאי, בעבר שרת הכלכלה והתעשייה וכיום מתמודדת בבחירות לראשות העיר תל אביב, נשאלה בנושא - מדוע היה כל כך חשוב ליצור רצף ייצור, שמפעל באזור לחימה ימשיך לעבוד?
לדבריה, "אם רוצים לייצר חוסן לאומי אתה לא יכול להשבית מערכת בגלל שיש לך יריב מנגד שזו בדיוק המטרה שלו. למה הם צילמו את עצמם בזמן ה-7 באוקטובר? הם רצו לייצר תבהלה. כשאתה מבטיח רציפות בעבודה וגם בתעשייה, אתה מתעשת מהר. זה המקום לציין לחיוב את שטראוס - הרי מה שלא עובד בשגרה לא יעבוד בחירום. זה מחייב התארגנות נכונה, יכולת מיגון והתנהלות איכותית שלוקחת בחשבון את זה שאנחנו חיים בעולם רווי משברים - תמיד יהיה לך משבר באופק. לכן כאן היה חשוב במיוחד שאפילו הדברים הכי קטנים, גם חטיפים, יהיו זמינים בסופרמרקטים עבור הצרכנים".
שיפנבאור-ויס וברביבאי התייחסו בהדגשה גם להיבט האישי והצורך שנשים נוספות ישולבו בתפקידי מפתח. ברביבאי התייחסה להיבט הפוליטי ואמרה:
"בסוף יש לנו משימה לא רק לפרוץ את הדרך לאחרות שיבואו אחרינו אלא להסתכל אחורה גם ולראות שהן באמת עוברות. גם אם הסביבה לפעמים משדרת 'אתן שוות פחות', חלק מהעניין זה לבוא בנחישות ולהגיד: אנחנו מסוגלות. אנחנו מתאימות. העובדה שאנחנו נשים זה יתרון. זה לא ברור שאם היו נשים בקבינט המלחמה ובמו"מ היינו מביאות נופך אחר חוץ מכוח ועוד כוח? היכולת לייצר התבנונות אחרת אופיינית לכל מקום שיש בו נשים. לא רק מזווית של שוויון. חברה שלא יודעת למקסם את המשאב האנושי, היא חברה שלא יודעת לנהל את עצמה כמו שצריך".
שיפנבאור ויס הדגישה את חשיבות השוויון המגדרי בניהול שטראוס, וחשיבות הגיוון, ואמרה: "קשה מאוד לדבר על ה-7 באוקטובר במונחי רווח, אבל אם יש רווח זו ההבנה שגם נשים יכולות. פרצנו כל תקרת זכוכית ואף אחד לא מערער על זה. שטראוס זו חברה שמאז ומתמיד הבינה את זה. אנחנו 50 אחוז מהאוכלוסיה, ואנחנו חייבות להיות חלק מקבלת ההחלטות. אנחנו מביאות מנהיגות אחרת, ניהול אחר, והיופי בשטראוס הוא שיש כאן את כל הפסיפס. כשאני מסתכלת על עצמי אני אומרת: 'אם לא את אז מי?' הכר הפורה שלנו זה חברה שמעודדת את זה: את התוצאות רואים בשטח".
הדברים נאמרו ביום הצדעה מיוחד, במסגרתו אירחה הוועידה "גיבורות מקומיות" נשים מובילות מתחומי הפוליטיקה, האקדמיה, העסקים - וגם נשים שמצאו את עצמן הופכות לפעילות ויוזמות בעקבות המצב שיצרה המלחמה, למען החזית ולמען העורף. את הוועידה הנחו העיתונאיות שרון כידון וענת לב אדלר.