איילת קדוש (42) עובדת במרכז הלוגיסטי של שטראוס בעכו, שם היא אחראית על הניהול האדמיניסטרטיבי מול המחסן. לפני כשנה כחלק מהתפקיד אליו עברה קיבלה על עצמה תפקיד נוסף ומשמעותי: הצלת מוצרי מזון בעלי תוקף קצר והעברתם לתרומה. התפקיד קיבל משנה תוקף וחשיבות עצומה עם פרוץ המלחמה והתרחב עוד יותר.
2 צפייה בגלריה
איילת קדוש
איילת קדוש
"הצינור שמעביר את השפע". איילת קדוש
(צילום: באדיבות שטראוס)

קדוש היא תושבת עכו, נשואה, אם לשבעה (22, 20, 17, 14, 11, 7 ו-3) וסבתא לנכדה בת שנה.
מה תפקידך בשטראוס?
"אני עובדת במרכז הלוגיסטי כמעט 17 שנה. התחלתי כפקידת שירות במחסן ועם השנים נוספו עוד תפקידים. את התפקיד האחרון לקחתי על עצמי לפני כשנה, ומאז אחראית על הניהול האדמיניסטרטיבי מול המחסן, נהגי ההפצה ועובדי הרצפה. בנוסף, אני מתאמת תרומות של קצרי תוקף".
ספרי על התפקיד החדש.
"מאז המלחמה זה הפך לחלק משמעותי מהעבודה שלי. אני 'מצילת מזון'. כלומר, עובדת מול מנהלת הקיימות של החברה ומול המחסנים הלוגיסטיים - יבש או מצונן. מקבלת מהם דו"ח יומי של פריטי מזון שמתקרבים להיות קצרי תוקף, כלומר שתאריך התפוגה שלהם מתקרב. לאחר בדיקה מול המחסנים אני מתאמת מול עמותות סיוע, בעיקר 'לתת', והם מקבלים את המוצרים בתרומה משטראוס ומחלקים למי שצריך. אם לא נתרום את הפריטים האלה הם ילכו לפח ובמקום זה הם באמת עוזרים למי שצריך".
מפרוץ המלחמה התרחב התפקיד וקדוש אינה מובילה רק תרומות 'קצרי תוקף' אלא מערך גדול יותר של מוצרים, שאותם תורמת "שטראוס" לציבור רחב ומגוון. "הוציאו תרומות למרכזים קהילתיים שעובדים עם המפונים מבתיהם, תרומות לבתי מלון שהם שוהים בהם, לחיילים, לעובדים שלנו במילואים שנמצאים בשטח, לחברה למתנ"סים ולתנועה הקיבוצית", מספרת קדוש.
בזבוז מזון היא בעיה כלכלית, חברתית וסביבתית. ההערכה ששווי המזון שלא נאכל ונזרק בעולם שווה כ- 23.1 מיליארד דולר בשנה, מבחינה סביבתית, בזבוז מזון הוא הגורם לכ- 8-10 אחוזים מפליטות גזי החממה, ומבחינה חברתית, נוסף להשלכות של שני הדברים שצוינו על האנושות, כיום יש מעל 800 מיליון אנשים, נשים, ילדים וילדות שאין להם גישה נוחה למזון, ו-1 מתוך 9 סובל/ת מתת תזונה. לקבוצת שטראוס וארגון לתת שותפות ארוכת שנים, במסגרתה החברה תורמת מוצרי מזון ועובדי החברה מתנדבים לאורך השנה. הקבוצה מובילה אג'נדה של עשייה חברתית ותרומה לקהילה, במסגרתה מקדמת את התרומה למען החברה הישראלית.
בנוסף, לשטראוס מהלך של הצלת מזון עם רשת יוחננוף וארגון לתת. הסכמי העבודה בין שטראוס לרשתות מזון מסוימות קובע כי אם הרשת לא מכרה לצרכן מוצר שקנתה משטראוס- היא יכולה להזדכות עליו מול שטראוס. בעבר, מוצרים רבים היו מוחזרים על ידי החנות ללא מסגרת תוקף ואחרי הזיכוי היו נאלצים להשמידם. במסגרת הפיילוט, במספר חנויות של רשת יוחננוף, המוצרים מוסרים מהמדף על ידי עובד מספר ימים לפני תאריך לשימוש, וכששטראוס מזכה את החנות על ה"החזרה" היא מעבירה את המוצרים הראויים למאכל לעמותה מקומית שעובדת בשיתוף עם לתת עוד באותו היום.
מהן התגובות למפעל החשוב הזה?
"תמיד חשוב לי להגיד שאני רק השליחה, הצינור שמעביר את השפע. אני מעבירה הלאה וזה נותן הרגשה מאוד טובה כי העמותות מאוד מעריכות את זה ומודות מכל הלב. לפעמים אנחנו תורמים משטחים שלמים, אפילו כמה משאיות, אם זה קפה, מילקי, חלב, סלטים, ממתקים, חטיפים, הכל".
היו תגובות יוצאות דופן?
"יש תגובות מאוד טובות, הייתה מישהי מ'פתחון לב' שהגיעה עד עכו ביום בו לא הייתי בעבודה, אז הזמנתי אותה להגיע אליי הביתה. היא הביאה לי מתנה לחג, והודתה מאוד על כל מה שאנחנו עושים. הייתה הוקרה גדולה לכל מי שתרם במיוחד בזמן המלחמה, הזמינו אותי לטקס מיוחד שבו הודו לנו, זה באמת מחמם את הלב. היה נציג עמותה שביקש שהפריטים יהיו כשרים לפסח, אז עשינו את כל המאמצים והמרנו לו את כל הפריטים בחבילה לכשר לפסח. הוא כל כך העריך את זה, וכתב מייל תודה יפה במיוחד. יש אנשים שמתקשרים בעצמם כדי להגיד תודה וכל שיחה כזו מרגשת מחדש".
איך מגיבים בעבודה על מה שאת עושה?
"החברה מאוד מקדמת את הנושא של 'בל תשחית'. זו מצווה מהתורה לא להשחית מזון ולא לזרוק כל עוד המזון ראוי למאכל. "שטראוס" עושה את כל המאמצים לצמצום בזבוז המזון ואני שמחה להיות חלק מזה. התגובות בחברה מאוד טובות, כל הממשק עם המחסנים והעמותות נעשה בצורה מסודרת ומאורגנת. עושים הכל כדי להעביר את המזון לעמותות ולכל מי שצריך, ממש עד הקצה. אפילו למילואימניקים וחיילים דאגנו להגיע עד לבסיסים שלהם. היו ערכות מילואים מיוחדות וגם כל מי שרצה תרומה רק היה צריך להתקשר, ועשו עבורו את המקסימום.
בנוסף, הייעוד של שטראוס הוא Nourishing a better tomorrow. המשמעות בעברית- להזין ולטפח מחר טוב יותר. אנחנו כאן כדי להישאר ולהשפיע, וזאת ע"י השפעה לטובה דרך המעשים והאוכל שאנחנו מייצרים – לטווח הארוך. עם הזכות לייצר אוכל - ישנה גם האחריות".
האם היית מציעה לאנשים אחרים לקחת חלק בתפקיד הזה?
"כן. זה נותן לך ערך מוסף מעבר לעבודה היומיומיות. אני תמיד מציעה לעוד אנשים להצטרף לזה. זה חלק מתהליך טוב שמתבצע בחברה".
מה את מאחלת לעצמך בשנה הקרובה?
"שתהיה לנו שנה טובה, שנת שלום וגאולה שלמה. שיגאלו אותנו מהמצב הזה שנקלענו אליו ושיחזרו בעזרת השם כל החטופים והנעדרים. שתהיה ברכה והצלחה למשפחתי - לבעלי ולילדים. שיהיה לכולנו בריאות שמחה והצלחה".

2 צפייה בגלריה
צ'יטוס. אחד החטיפים הכי פופולאריים בישראל
צ'יטוס. אחד החטיפים הכי פופולאריים בישראל
צ'יטוס. אחד החטיפים הכי פופולאריים בישראל
(צילום: באדיבות שטראוס)

הבחירה הישראלית - צ'יטוס


יש לו טעם גבינתי והוא מלכלך את הידיים בצורה הכי כיפית שיש. קבלו מספר עובדות שלא ידעתם על החטיף הכי ממכר:
  • צ'יטוס הומצא בארה"ב בשנת 1948 ע"י צ'ארלס אלמר דולין ובראשית שנות ה-90 "עשה עלייה" לישראל.
  • צ'יטוס מיוצר במפעל המלוחים בשדרות.
  • יש לו טעמים רבים, ביניהם: צ'יטוס קראנץ' גבינה, צ'יטוס פאפס גבינה, צ'יטוס צ'דר חלפיניו, צ'יטוס כאפה, צ'יטוס איקס עיגול וצ'יטוס פופקורן וגם מהדורה מוגבלת: פאפס זיג זג.
  • לצד הטעמים הקיימים עד היום, הושקו תחת צ'יטוס מגוון מהדורות מיוחדות כמו: חייזירים בטעם המבורגר חללי, איקס עיגול בטעם מסטיק, כדור ענק בטעם גבינה ואפילו שת"פ עם מכבי תל אביב כדורסל בטעם גריל.
  • הדמות של 'צ'סטר צ'יטה', שמלווה כיום את המותג בארץ ובעולם, השתתפה בתוכנית הטלוויזיה לילדים "יום יומן" (שהייתה ידועה גם בשם "צ'סטר וחגית") ששודרה במהלך שנות ה-90 בערוץ 2 הניסיוני.

רוצים לקרוא עוד על הבחירות הכי ישראליות? לחצו כאן

בחסות חברת שטראוס