ב-7 באוקטובר כשפרצה המלחמה וההבנה שיש חדירת מחבלים באזור, השאיר עופר מויאל (52) את אשתו רינת ובנותיהן מיאל ואיה בממ"ד כשהוא יוצא להילחם ולהגן על הישוב אוהד בו הם מתגוררים, עופר יחד עם כיתת הכוננות סגר את הישוב וכך בלם חדירת מחבלים.
"המלחמה יצרה מציאות וסיטואציות מורכבות שחייבו בחירות משמעויות עבורי ועבור המשפחה".
למה אתה מתכוון?
"לאחר שכוחות הצבא הגיעו לישוב, החלטתי שאני נשאר ויחד עם כיתת הכוננות שמרנו על הישוב, בחירה נוספת שקיבלנו היא שהמשפחה תעזוב את נקודת הפינוי הראשונית שנקבעה בקיבוץ משאבי שדה, שם שהתה קהילת הישוב, ותעבור לגן יבנה. זה קרה כחודשיים מתחילת המלחמה וההחלטה התקבלה בעקבות מחסור בתשתיות, ובעיקר כדי לייצר רצף חינוכי ראוי לילדים וחזרה של אשתי לעבודה כהכרחיות לחזרה לשגרה".
עופר עובד כמנהל אזור דרום (מיבנה ועד אילת) ביחידת הטכנאים של תמי 4 משנת 2016 בתפקיד הכולל שירות טכני, ניהול הטכנאים ומשימותיהם ובחודשים האחרונים הוא משלב בין המגורים במושב לבין המשפחה שבגן יבנה.
כיצד הבחירה השפיעה על המשפחה?
"הבחירות שלי אומנם היו מאוד הגיוניות, אך הן יצרו פרידה מהמשפחה הגרעינית וגם דאגות לנוכח המצב. בראיה רחבה של הסיטואציה ובראיה לעתיד, אלה החלטות נכונות כמענה מציל חיים שיאפשרו שיקום לקהילה שלנו והמשך מסלול חיים באמצעות שיתוף, אמון ופירגון הדדי ".
ספר על התגובות שקיבלת
"התגובות שקיבלתי מתחילות ב-7 באוקטובר בנוגע לשלב שבו בחרתי לצאת מהבית ולהילחם עליו. כמפקד כיתת הכוננות שלנו, היה ברור לכולם שזה מה שמצופה ממני באירוע כזה. ועדיין, שום דבר בתפקוד של אף אחד מחברי כיתות הכוננות השונות הוא לא דבר שהוא מובן מאליו ולכן קיבלתי המון מחוות הערכה ואהבה. בשלב השני, כשהחלטתי להישאר בישוב, היו מי שתמהו על ההחלטה הזו אבל גם היו כאלה שהבינו אותי.
"בשלב הבא, כשהחלטנו לעזוב את משאבי שדה, היו יותר סימני פליאה: חלק נכבד מהחברים שלנו לא הבינו איך אפשר ולמה צריך להפריד את הילדים מהקהילה. חלקם הבינו שאנחנו בעצמנו נוטלים יוזמה ולוקחים אחריות על העתיד שלנו. מבחינתי מה שחשוב הוא שקיבלנו החלטה משפחתית משותפת".
כיצד קיבלו את הבחירה שלך בעבודה?
"בהתייחסות למגורי המשפחה, קיבלתי מהחברה את מלוא התמיכה במשך כל התקופה. בין אם מדובר בשיחות, ביקורים, התחשבות וגמישות וכמובן איזון בין הבית לעבודה".
מה למדת בזכות הבחירה שעשית?
"למדתי שקבלת החלטות צריכה להיעשות בהתאם לערכים שאני מאמין בהם והם נכונים לאני האישי. כמובן שהכל צריך להתבצע תמיד בשיתוף פעולה מלא".
האם היית חוזר ובוחר שוב את אותן הבחירות?
"קשה לדעת. החלטה מתקבלת בראיית זמן של 'כאן ועכשיו'. כלומר, אנחנו צריכים לעשות בחירה שתהיה מתוך מקום טהור ואמיתי ומה שהעתיד מזמן זה לא בידיים שלנו".
מה אתה מאחל לעצמך בשנה הקרובה?
"בראש ובראשונה חזרת החטופים. ברמה המשפחתית, לראות את המשך ההתקדמות וההצלחה של כל אחד מבני המשפחה ולחזור לשגרה מלאה יחד. ברמה הלאומית לראות אותנו מסוגלים לנהל שיח מכבד שמקבל דעות שונות".
הבחירה הישראלית - תמי 4
מהיכן השם 'תמי' הגיע למותג? (התשובה תפתיע אתכם), בכמה משקי בית יש מערכת תמי 4 וכיצד היא עוזרת לאיכות הסביבה?
סיפורה של תמי 4 מתחיל בשנת 1972 בקיבוץ נתיב הל״ה במפעל ׳תנה תעשיות׳ שהתעסק בייצור חלקים לתעשייה האווירית. כמה שנים מאוחר יותר נכנס המפעל לתחום המים והחל בפיתוח וייצור קווי קירור למגזר העסקי ולצבא.
בשנת 1978 רכשה חברת ׳תנה תעשיות׳ מאוניברסיטת חיפה את הטכנולוגיה לטיהור מים בקרינה אולטרה סגולה – נורת ה־UV שנחשבה בזמנו לחדשנית.
שמו של המותג נבע מעסקה זו - מי שניהל מטעם אוניברסיטת חיפה את המשא ומתן מול חברת תנה הוסיף להסכם סעיף, שבו ביקש שהמוצרים שיתבססו על הטכנולוגיה שהמציא, יקבלו את השם "תמי", מי שהייתה מזכירתו באותם ימים.
לימים נרכשה החברה על ידי שטראוס והפכה מובילה עולמית באספקת פתרונות מי שתייה. החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות לטיהור ולסינון מים ומערכות חימום וקירור מים. היא אחת מ-5 החברות בקבוצת שטראוס.
קבוצת שטראוס זיהתה בתחום מי השתייה הזדמנות אסטרטגית והחל מ-2007 השקיעה בְּמיזם בתחום טכנולוגיות לטיהור מים והשלימה פיתוח של כ-10 פטנטים בתחומים אלה.
החברה שינתה את האופן שבו הישראליים שותים מים בביתם והיא חלק מהבחירה הישראלית. היום מעל 800,000 משקי בית שותים מים מתמי 4.
באמצעות תמי 4, שטראוס עוזרים לצמצם את השימוש בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים. עד כמה זה משמעותי? משפחה ממוצעת של תמי4 חוסכת כ-1,654 בקבוקי פלסטיק בשנה! בזכות כלל לקוחות תמי4 נחסכים כ-1,148,100,000 בקבוקי פלסטיק.
רוצים לקרוא עוד על הבחירות הכי ישראליות? לחצו כאן
בחסות חברת שטראוס