לא פשוט למצוא עבודה ללא ניסיון, בפרט בשוק שספג את מכת הקורונה. משלוח קורות חיים 'על עיוור' כבר לא מספיק ועל הצעירים שמסיימים תואר ומחפשים להתברג במקצוע להיות הרבה יותר מתוחכמים ומדויקים כדי לפצוח בקריירה שלהם.
על פי סקר שערך אתר לימודים בישראל' (universities-colleges) בקרב 470 בוגרי תואר ראשון שסיימו את לימודיהם בשנת 2019, עולה כי כמחציתם הזדקקו לחמישה ראיונות עבודה ויותר עד שמצאו את המשרה הראשונה. חמישית מהם עברו למעלה מעשרה ראיונות עבודה.
עוד נמצא כי רק כחמישית מהבוגרים מצאו עבודה תוך פחות מחודש לעומת כ-40 אחוז שמצאו עבודה לאחר חצי שנה בקירוב.
נתון מעניין נוסף הוא שפחות מרבע מבוגרי התואר הראשון מצאו את משרתם הראשונה באתרי הדרושים, לעומת 29 אחוזים שמצאו אותה באמצעות הרשתות החברתיות.
אם אלה הנתונים לתקופה של לפני הקורונה, הרי שהמצב העכשווי קשה בהרבה עבור מחפשי העבודה שזה עתה סיימו את לימודיהם. כיום יותר מבעבר עולה הצורך במיקוד המשאבים על מנת למצוא את המשרה המיוחלת ולהתברג במקום עבודה רצוי.
העצות הבאות יכולות לקצר את הדרך אל המשרה הראשונה בקריירה שלכם:
חיפוש עבודה פרואקטיבי במקום ריאקטיבי. רוב מחפשי העבודה לאחר תואר ראשון מחפשים את העבודה באתרים המיועדים לכך. זהו חיפוש ריאקטיבי, כלומר, חיפוש שבו בוגר התואר הראשון מגיב להצעות עבודה קיימות. הבעיה היא שאלפי מחפשי עבודה צופים באותן מודעות, חלקם אולי מתאימים יותר למשרה ממנו.
בחיפוש פרואקטיבי המחפש בוגר התואר הראשון עובד בשיטה קצת אחרת: הוא מגדיר לעצמו מהן החברות שבהן הוא מעוניין לעבוד ושולח אליהן קורות חיים המלווים במכתב מקדים המסביר מדוע הוא מעוניין בתפקיד ומה הופך אותו למתאים לו.
בצורה זו של חיפוש קיימת הזדמנות לתפוס את התפקיד, עוד לפני שהחברה פרסמה אותו. זהו בהחלט יתרון.
קורות חיים שהם מחוץ לקופסא. אנשי גיוס, השמה ומשאבי אנוש קוראים אלפי קורות חיים. הדבר גורם לכך שהם מרפרפים על קורות החיים ולא באמת קוראים אותם. כדי שקורות החיים שלכם יתפסו את העין, עליהם להיות שונים ומיוחדים.
איך עושים את זה? יש מגוון דרכים לכך.
דרך אחת היא לצרף תמונה. מי שיש לו הופעה נאה, התמונה תתפוס את העין. כמו שאומרים "תמונה אחת שווה אלף מילים".
דרך אחרת היא להבליט התנדבות ייחודית בה עסקתם. למשל, ריצה עם עיוורים בעמותת אתגרים. את ההתנדבות יש לרשום בסוף קורות החיים, שכן הדברים שכתובים בהתחלה ובסוף תופסים את העין יותר מאלה שכתובים בגוף הטקסט.
דרך נוספת היא להתייחס לתחביב ייחודי שיש לכם, למשל, לימוד שפות (יפנית) או עיסוק מיוחד בספורט (חתירה בירקון).
פיתוח קשרים שיכולים להוביל למשרה. הכוונה היא הן לקשרים במציאות והן לקשרים וירטואליים, דרך הלינקדאין או הפייסבוק למשל. רוב האנשים פונים למעגל הקרוב של החברים או של חברי ההורים כדי להפיץ דרכו את קורות החיים שלהם. אחר כך הם פונים לעובדים בחברות בהן הם מעוניינים לעבוד, פנייה דרך הרשתות החברתיות.
עוד פניות שכדאי לשקול ובדרך כלל לא נעשות הן: פנייה למרצה אצלו עשיתם עבודה סמינריונית שזכתה לציון גבוה. כדאי לשאול אותו אם יש מקום עבודה שכדאי להשתלב בו ואם הוא יכול לעזור לכם להשתלב שם.
דרך נוספת היא פנייה רגשית למישהו שהרשים אתכם במקום עבודה כלשהו, דרך פוסט שכתב או סרט. פנייה כזו צריכה להיות כנה ולהסביר ממה התרשמתם, למה אתם מתחברים ושתשמחו לעבוד איתו, גם בהתנדבות.
רגל בדלת. אחת השיטות להתברג למקום העבודה היא שיטת ה'רגל בדלת'. בשיטה זו נכנסים פנימה, אפילו לא לתפקיד שרציתם, למשל לעבודה משרדית, לתפקיד של שומר או פרויקט התנדבותי. ברגע שאתם כבר בפנים, הסיכוי שלכם להיות מועסקים בתפקיד יותר אטרקטיבי גבוה יותר מאשר למישהו מבחוץ. כשאתם בתוך הארגון לומדים להכיר אתכם ואת יתרונותיכם, מה שמגביר את סיכוייכם. בנוסף, הסיכוי שלכם לדעת שמחפשים עובד בתפקיד מסוים גבוה יותר מהסיכוי של מישהו שנמצא בחוץ: אתם יכולים לשמוע על כך בשיחות מסדרון, עוד בטרם פרסמו את המשרה ולהציע את מועמדותכם לפני שתפורסם.
אימון בראיון אישי תעסוקתי ובשיווק עצמי. בדרך כלל לבוגרי תואר אין ניסיון רב בראיון התעסוקתי ובשיווק עצמי, כיוון שלא עבדו במגוון עבודות. הם לא מכירים את כללי המשחק ועלולים לעשות טעויות שיכשילו אותם במהלך הראיון. לכל מועמד לעבודה מומלץ לעשות רשימה של היתרונות שהוא מביא עימו ולחשוב כיצד הוא משווק את עצמו בעזרת הרשימה. כדאי לצורך כך להיעזר במומחה ולהתאמן בראיון התעסוקתי. יש שאלות שמופיעות לעיתים תכופות בראיונות, כמו למשל, "ספר לי על עצמך", שחשוב לדעת כיצד להיערך להם ומה המראיין מצפה לשמוע.
ככל שהמועמד לחיפוש עבודה יתאמן יותר, כך הוא יצליח יותר. לכן בסוף כל ראיון עבודה כדאי לשחזר לעצמכם ולרשום את השאלות, במיוחד אלו שהיו קשות, כדי לדעת כיצד לענות עליהן בעתיד.
ד"ר ענת רפופורט. פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, ויועצת לאתר 'לימודים בישראל' (universities-colleges)