מחוסנים נפשית: ד״ר דניאלה כהן, חוקרת מוח, מומחית מיינדפולנס ומרצה בתואר ראשון לחינוך גופני במכללה האקדמית בוינגייט, מסבירה כיצד ניתן לצאת מהקורונה מחוזקים בשש תובנות שיסבירו לכם טוב איך המוח שלנו יכול להיות התרופה הטובה ביותר.
אז מה זה בכלל מיינדפולנס?
"מיינדפונלס זו היכולת שלנו להיות כאן ועכשיו", אומרת ד"ר כהן, "לעשות את זה בצורה לא שיפוטית, אלא בצורה מכילה ומקבלת. בעזרת המיינדפולנס אנחנו לומדים להתבונן בסיטואציות מסוימות ולבחור את התגובה שלנו אליהן. אנחנו מפתחים יכולות של קשב וריכוז, של חוסן ושל התמודדות עם מצבי לחץ. כל זה מגיע מתרגולים פשוטים שניתן לבצע בקלות. כמו שנרשמתי לחדר כושר ואני יכולה לחזק את שרירי הגוף, ככה אני יכולה לקום בבוקר ולתרגל תרגולים שונים כדי לחזק את הקשב, הריכוז, והיכולת שלי להתמודד עם כל האתגרים שהיום מציע לנו".
הנה כמה דברים שאולי לא ידעתם על המוח שלנו ועל המיינדפולנס:
1. המוח הוא פלסטי - החוויות שאותן אנו חווים ביום יום, ממש משנות את החיבוריות המוחית שלנו. המשמעות של זה היא שיש ערך לאימון ולהתנסות. בעבר היתה מחשבה שאנו באים לעולם בצורה מסוימת ואין לכך יכולת להשתנות, היום אנחנו יודעים שזהו לא המצב. המוח שלנו משתנה בהתאם לגנטיקה שלנו, אך גם בהתאם לסביבה ולהתנסויות שלנו. לכן, ככל שנתרגל יותר מיינדפולנס כך נרוויח מזה יותר.
2. קיים קשר ישיר בין הגוף לבין המוח - היום אנחנו יודעים כי ישנם ערוצי תקשורת דו כיווניים בין המוח לבין הגוף. בעזרת תרגולי המיינדפולנס אנחנו לומדים להבין את מערכת היחסים הזו טוב יותר, להיות יותר מודעים וקשובים לגוף שלנו. אנחנו לומדים להקשיב למסרים שהגוף מעביר לנו. למשל, לפעמים אנחנו מרגישים עצבניים ואנחנו לא בטוחים למה. למעשה, בעצם משהו כואב לנו ואנחנו פשוט לא שמים לב לכך.
3. זה לא רק רוח, זה מדעי - מאחר ואנחנו מלמדים מיינדפולנס באקדמיה, ישנם מחקרים המדגימים כי מיינדפולנס אכן משנה את הגוף ברמה הפיזיולוגית ובכך גם את ההתנהגות. קיימים מחקרים רציניים מאד הנעשים בנושא וכמות המחקרים רק הולכת וגדלה בכל העולם. למשל החוקר ריצ׳י דיווידסון הראה כי מוחות של נזירים אשר מתרגלים הרבה שנים הם בעלי יותר קישוריות מוחית מאשר כאלו שלא מתרגלים. מחקר נוסף שנעשה בהרווארד מצא כי כאשר אנחנו נודדים במחשבות ומוסחי דעת, אנחנו חווים את חיינו בצורה פחות מאושרת.
4. כשהקורונה פוגשת במיינדפולנס - כשקיים הרבה כאוס ואי וודאות מסביבנו, כמו בשגרת הקורונה שפגשה אותנו, היכולת לעצור, לנשום ולהירגע יקרה מפז. הנשימות ותשומת הלב מקלות על השגרה הקשה שהקורונה הביאה עימה. התרגול עוזר לנו להפחית לחצים וחרדות וזאת בתנאי שאנו מתמידים בו. בעזרת מיינדפולנס אנחנו יכולים להתחיל לגלות, לא רק איפה הקושי אלא להבין איפה ואיך זה פוגש אותנו.
5. שגרה חדשה, הרגל חדש – המטרה שלנו היא ללמוד לשבור דפוסים אוטומטיים. המוח הוא פלסטי ואנחנו יודעים שבעזרת תרגול ואימון מוחי אפשר לשנות את הדפוסים האוטומטיים שהורגלנו אליהם. במיינדפולנס אנחנו לומדים לראות מהם הדפוסים האוטומטיים שלנו, מתי אנחנו מופעלים מתוך הרגל ואנחנו לומדים לייצר ״מרווח״ בין גירוי לבין תגובה בעזרת השיטה. למשל, אם מישהו חותך אותי בכביש ואני רגילה להתעצבן ואף לקלל אותו בחזרה, זה לפעמים עלול אפילו לעצבן אותי עוד מספר שעות אחרי זה. אפשר גם ללמוד לעצור לפני הקללה, לא להגיב ולא לתת לזה לצבוע לי את שאר היום בתחושה לא נעימה.
6. רציונאל ומיינדפולנס הולכים ביחד - מצד אחד אני ד״ר שמתעסקת במחקרים ובאקדמיה, ומצד שני אני משתדלת לתרגל בכל יום מיינדפולנס גם אם זה רק לכמה דקות ביום. כאדם רציונאלי, אני לפעמים צינית וספקנית מטבעי, אני לא הטייפקאסט הקלאסי לתרגולי נשימות. למרות כל אלו, אני מוצאת שמיינדפולנס זה כלי מאד יעיל. כיום עבודתי במכללה (ובעולם) היא להפיץ את הבשורה מתוך ההבנה שהעולם שבו אנו חיים הולך למקום יותר לחוץ ויותר מאתגר, מציאות מלאת הזדמנויות אך עמוסה ודחוסה מאוד. ההבנה שניתן לחזק ולאמן את המוח שלנו היא מאוד משמעותית עבורנו.