בגיל 53, כשאני אמא לארבע בנות, בעלת תואר שני בכלכלה ומינהל עסקים, מנכ"לית חברה לייעוץ ובעלת ידע וניסיון בעולם העסקי, החלטתי שהגיע הזמן לחזור להיות סטודנטית ולעשות תואר שני בחינוך.
וכך, ביום בהיר אחד לפני שנה, הרמתי טלפון לסמינר הקיבוצים, ביררתי פרטים וגיליתי עולם מופלא של אופציות לתארים ולהתמחויות. נרשמתי. היה בהחלט מרגש.
המנכ"לית שהפכה לסטודנטיתהמנכ"לית שהפכה לסטודנטית
המנכ"לית שהפכה לסטודנטית
(צילום: shutterstock)
בינתיים סיימתי כבר שנת לימודים עשירה ומאתגרת במיוחד, שהיה בה הכל מהכל. נהלי הרשמה ומזכירות, התארגנות והתמצאות, הרצאות וכתיבת עבודות, למידה מרחוק, הרבה שעות זום, התנסויות בשטח ומה לא.
אז בתום השנה הסטודנטיאלית שלי, ורגע לפני שנפתחת השנייה, החלטתי לשתף אתכם בכמה תובנות שיעזרו לכל סטודנט בדרך אל התואר, מתובלות בניסיון העסקי שצברתי במהלך שנים של עבודה.
למידה מרחוק: להשקיע ב"להיות נוכח"
קורסים ברשת קיימים בשוק כבר כמה שנים טובות. לפי הנתונים, רק כשמונה אחוזים מאלו שמתחילים את הקורס מסיימים אותו.
יש משהו מתיש בלמידה מרחוק לאורך זמן. זה מתחיל בסקרנות ובעניין, ואחרי כמה מופעים, אנשים מרגישים שהבינו את העקרון ומוותרים על ההמשך. אז אם כבר נרשמתם ללימודים ונחתה עליכם הקורונה, אל תהפכו את התואר לעוד מטלה.
אם לומדים בזום, תהיו שם: תשתתפו, תשאלו ותייצרו קשר וקשבאם לומדים בזום, תהיו שם: תשתתפו, תשאלו ותייצרו קשר וקשב
אם לומדים בזום, תהיו שם: תשתתפו, תשאלו ותייצרו קשר וקשב
(צילום: shutterstock)
השקיעו עד כמה שניתן בלהיות נוכחים. אם לומדים בזום, תהיו שם: תשתתפו, תשאלו ותייצרו קשר וקשב. תהיו אקטיביים ופרואקטיביים. עדיף להשתתף בשיעור פרונטלי, ואם אין כזה, אז תשקיעו בלהיות בשיעור באון ליין ואל תבנו על הקלטה. בסופו של דבר, אין תחליף למפגש עם האנשים, לעבודות משותפות, לדיונים ולהתפלפלות במסגרת הקורסים, לכן כדאי לשים גבולות גם ללמידה מרחוק.
ייסורי אדמיניסטרציה? הכל אפשר מרחוק
מוסדות הלימוד התקדמו מאוד ואפשר לעשות כמעט הכל מרחוק. לשלם, להירשם לקורסים, להתחבר לספריות בכל הארץ, לראות ציונים, להעלות עבודות, להתייעץ עם המרצים.
באתם ללמוד ולא להילחם בביורוקרטיה, אז אם כבר סידרו לכם אפליקציות ואמצעים שיקלו עליכם - השתמשו בהם! זה בדרך כלל עובד מצוין, ואם לא, תציפו את הבעיות ותשקיעו את זמן הפנייה כדי לשנות משהו שיעזור לכולם. המוסדות האקדמיים שבהם נתקלתי רוצים ללמוד, לקדם ולשפר. אם אנחנו, כסטודנטים, לא נהיה אדישים וניקח אחריות לקדם שינויים חיוביים, כולם ירוויחו.
פער הדורות במלוא הדרו: על תבונה ורגישות
המרצים במכללות ובאוניברסיטאות הם מן הסתם, אנשים מבוגרים ומנוסים יותר, לכן יהיו ככל הנראה מדור ה-X או הבייבי בומרס (גילאי 43-70). נכון שיש ביניהם מעטים מדור ה-Y, אולם עדיין יש פערי תפיסה ותקשורת וזה בהחלט מאתגר. כל צד צריך לעשות את המאמץ כדי לתקשר בצורה טובה ונוחה מול הצד השני.
מבחינתכם כסטודנטים גלו רגישות, אל תהססו לבקש דברים שחשובים לכם אך שאלו בנימוס ובלי לתת תחושה שחייבים לכם. אם שומרים על כבוד ורגישות, ויודעים לקבל גם תשובה שלילית, הכל בסדר.
למרצים יש את התפיסה שלהם והם לא בהכרח יראו בכל בקשה לגיטימית או מקצועית. המוסדות האקדמיים עשו מהפך בתפיסת השירות, אולם גם הסטודנטים צריכים לשמור על כבוד השיח והדרישות.
שילוב לימודים ועבודה: להרוויח פעמיים
כולנו מכיר את המשפט "החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלעשות תוכניות אחרות". ברוח המסר הזה וברוח התקופה, שווה לשלב בין לימודים ועבודה. יש משהו מאוד מפתה בהתמסרות מוחלטת ללימודים, במיוחד בשנה הראשונה, אולם אם רק לומדים, מפסידים משהו ביצירת האיזון הנדרש בחיים בין התפתחות אישית ואחריות לכאן ועכשיו.
כמו שבעתיד כל אחד יצטרך גם לעבוד וגם לנהל משפחה וגם להמשיך להתפתח מבחינה מקצועית, ויצטרך לנהל את הזמן והמחויבויות שלו, כדאי להתאמן על זה כבר במהלך התואר. זה מפתח מיומנויות נוספות שלא לומדים באוניברסיטה, והן לא פחות חשובות מהתכנים האקדמיים.
אז שיהיה לכולנו בהצלחה!