כששואלים בני נוער איך הם מעבירים את הזמן הפנוי אחרי שסיימו להכין שיעורים ולהתכונן למבחנים, סביר להניח שאצל מרביתם האופציה הראשונה לא תהיה "לימודים". אצל מאיה לבקוביץ (15) דווקא כן. כשהנערה האשדודית הייתה באמצע כיתה ט' היא החליטה לחפש אתגר לחופשים - ואם אפשר, כזה שגם יספק לה ערך מוסף לחיים.
2 צפייה בגלריה
לומדים באוניברסיטה הפתוחה
לומדים באוניברסיטה הפתוחה
(צילום המחשה: Shutterstock)
"האמת היא שבאמת השתעממתי", מספרת לבקוביץ על הרגע ששינה אצלה את הכל. "חיפשתי משהו שיכניס לי קצת יותר עניין בחיים, משהו שיאתגר ויעניין אותי. כשאחי הגדול היה בתיכון הוא התחיל את התואר הראשון שלו במקביל ללימודים בבית הספר אז ממנו הכרתי את תוכנית 'אקדמיה בתיכון' והיה לי ברור שאני חייבת לפחות לנסות ולראות אם זה מתאים לי. נרשמתי לקורס הראשון והיום, כמעט שנה אחרי, אני כבר מתקדמת לקראת אמצע התואר הראשון שלי במדעי החיים".

אקדמיה בתיכון – מה זה בעצם?

תוכנית "אקדמיה בתיכון" נועדה לאפשר לבני נוער שרוצים להרחיב אופקים, להעמיק בלימודים ולא פחות חשוב, לצבור נקודות זכות אקדמיות בתקופת התיכון בדרך לתואר ראשון כבר בגיל 18 (או אחרי. כל אחד והקצב שלו).
מדובר בתוכנית רשמית של משרד החינוך, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים ופועלת במוסדות אקדמיים. המשמעות היא שתלמידים מצטיינים שמעוניינים בכך, יכולים להתחיל ללמוד לתואר ראשון במקביל ללימודים בתיכון, כאשר במקצועות מסוימים ניתן להמיר את הלימודים בבית הספר בקורסים אקדמיים, שהציון בהם ייחשב כציון בתעודת הבגרות. המרה של בחינות בגרות בקורסים אקדמאיים אפשרית בבתי ספר המגישים לבחינות בגרות אינטרניות של משרד החינוך.
"התוכנית מיועדת לתלמידים מכיתות ט'-י"ב בעלי ממוצע ציונים 90 ומעלה, או ציונים גבוהים במקצועות הרלוונטיים לתחום הלימוד המבוקש", מסבירה לימור חיימזון, מנהלת מחלקה לתלמידי תיכון באוניברסיטה הפתוחה. "במוסדות חינוך רבים התוכנית זוכה לליווי צמוד של אחראי תכנית אקדמיה בתיכון מטעם בית הספר, שאחראי בין היתר על הקשר עם האוניברסיטה ועם ההורים ומספק תמיכה בתלמידים וגם סיוע בתחומים שונים כמו טיפול במלגות. עם זאת, חשוב לציין שגם תלמידים שלא לומדים בבתי ספר שלוקחים חלק בפרויקט יכולים להתקבל ל'אקדמיה בתיכון', באופן עצמאי", מסכמת חיימזון.

"הציונים בבית הספר רק עלו"

בתיכון מקיף ג' היא תמיד הייתה מהמצטיינים, גם בכיתת המחוננים שבה היא לומדת. המעבר משגרת הלימודים בבית הספר לעולם הלימודים האקדמיים, בו היא נדרשת לעמוד בסטנדרט המחמיר של לימודי תואר ראשון במדעי החיים, דרש מלבקוביץ הסתגלות מסוימת.
"היה לי מאוד מעניין מהרגע הראשון", אומרת לבקוביץ. "זה קצת מלחיץ להסתגל פתאום ללימודים באוניברסיטה אבל הלכתי לתחום שמאוד מושך אותי וזה כמובן עזר. הקורס הראשון שלי היה בכימיה ומאוד נהניתי - וכשאני נהנית, גם הציונים בהתאם. קיבלתי 97 בקורס הראשון שלי באוניברסיטה וזה כמובן מאוד חיזק אותי עם ההחלטה לעשות תואר כבר בתיכון".
ולא היו קשיים בדרך?
"אני תמיד הייתי מהתלמידות שעובדות קשה. גם בבית הספר, אם יצא שקיבלתי פחות מ-90 הייתי בוכה, הייתי מתעצבנת, אז תמיד מאוד השתדלתי להתרחק מהטווח הזה. מבחינתי לשבת ולהשקיע בלימודים זה משהו שאני רגילה אליו".
2 צפייה בגלריה
מאיה לבקוביץ, תלמידת תיכון וסטודנטית באוניברסיטה הפתוחה
מאיה לבקוביץ, תלמידת תיכון וסטודנטית באוניברסיטה הפתוחה
מאיה לבקוביץ, תלמידת תיכון וסטודנטית באוניברסיטה הפתוחה
(צילום: אלבום פרטי)
ומה עם הציונים בבית הספר, זה לא פגע בך?
"להיפך! אני מרגישה שהלימודים באוניברסיטה דווקא עוזרים לי לשפר את היכולות שלי בבית הספר, לסדר את הזמן שלי נכון יותר סביב הלימודים וללמוד בצורה ממוקדת יותר. בהתחלה היה לי דרופ קטן, היה אפילו ציון אחד שטיפה ירד, אבל מהר מאוד יצאתי מהשוק ומהלחץ. אני אולי כבר לא משקיעה בבית הספר הרבה שעות כמו שהייתי עושה בעבר, אבל הציונים שלי רק עלו מאז. האוניברסיטה נתנה לי כלים ללמידה שלא היו לי קודם. מעבר לחומר העיוני של הקורסים, באוניברסיטה הפתוחה מלמדים אותך ללמוד, לחקור, לעשות דברים לבד, לפתח משמעת עצמית, וזה כמובן מאוד עוזר אחר כך גם בבית הספר".

המרת בגרויות – יתרון מובנה

ויש כמובן יתרון משמעותי בתוכנית הלימודים של "אקדמיה בתיכון" – תיכוניסטים אקדמאים הלומדים בבתי ספר המגישים לבחינות בגרות אינטרניות, יכולים להמיר חלק ממקצועות הלימוד לבגרות בקורסים אוניברסיטאיים. הציון לבגרות ייחשב לפי הציון הסופי בקורסים – ומאחר שמדובר ברמה אקדמית, יזכו הסטודנטים הצעירים לפקטור של 20% תוספת לציון לתעודת הבגרות (הפקטור ניתן ע"י משרד החינוך והציון המקסימלי בתעודת הבגרות הוא 100). מבחר הקורסים בכל תחום עצום וישנם לא פחות מ-17 מקצועות שבהם אפשר לבצע המרה – בין אם בצורה מלאה, שבה הקורסים מחליפים את כל יחידות הבגרות באותו מקצוע, ובין אם מדובר בהמרה חלקית.
"אני למשל מקבלת פטור בבית הספר מלימודי כימיה, ברמה של 5 יחידות בגרות", אומרת לבקוביץ, "וזה גם אומר שזה זה משאיר לי זמן חופשי במערכת שבו אני לא צריכה ללמוד בבית הספר ויכולה להתקדם בחומר, ככה שבאיזשהו מקום זה אפילו מוריד ממני עומס בבית הספר".
ואיך מקבלים את זה החברים בבית הספר?
"הרבה שואלים אותי בשביל מה אני צריכה את זה, כי זה לא מובן מאליו, אבל אני ממש לא מרגישה שאני מוותרת על משהו בשביל זה. אני לא רוצה שזה ישמע מתנשא אבל באופן טבעי במסגרות שאני לומדת בהן החברים שלי הם אנשים ששואפים גבוה, שמחפשים עומק בלימודים, טיפוסים תחרותיים כמוני, והסביבה הזו מחזקת אותי באתגרים שאני לוקחת על עצמי".
אז את כבר יודעת מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?
"לא באמת. ברור שאני ארצה תואר ולכן זה משמח אותי שיש לי הזדמנות ללמוד את מה שאני הכי אוהבת, שזה כימיה וביולוגיה, וגם לקדם את עצמי באוניברסיטה. בגלל שהעולם מתקדם טוב לי שאני גם לומדת סייבר ב'מגשימים' ופותחת עוד אופציה שיום יבוא ואולי אוכל לעשות איתה משהו. כרגע אני עדיין צעירה ויכולה להרשות לעצמי להתנסות בכל מיני תחומים, לקחת טעימה מכל דבר בלי להרגיש שאני חייבת להתחייב למשהו לכל החיים. יש לי כאן חוויה שאני מאוד נהנית ממנה, אני לומדת מה שאני אוהבת ואם יצא לי מזה תואר ראשון בגיל 18 זה יתרון מאוד רציני לחיים".
למידע על קורסי הקיץ הנפתחים בקרוב, היכנסו לאתר תכנית אקדמיה בתיכון