כששואלים בני נוער מהן התוכניות שלהם לחופש, סביר להניח שאצל מרביתם האופציה הראשונה לא תהיה "לימודים". אצל איתי ברוק (17) דווקא כן. כשהנער מפתח תקווה היה לקראת סיום כיתה י' הוא החליט לחפש אתגר לחופשים - ואם אפשר, כזה שגם יספק לו ערך מוסף לחיים.
2 צפייה בגלריה
לומדים באוניברסיטה הפתוחה
לומדים באוניברסיטה הפתוחה
(צילום המחשה: Shutterstock)
"אני לומד בכיתת רובוטיקה בבית הספר והכרתי תלמידים מהמגמה שהתחילו ללמוד במקביל בתוכנית 'אקדמיה בתיכון'", מספר ברוק על הרגע בו הכל השתנה. "כשראיתי איך נערים בגילי לומדים במקביל לתיכון גם באוניברסיטה זה הכניס אותי למוטיבציה. התחלתי להתעניין בזה ושמעתי שהאוניברסיטה הפתוחה עושה ערב חשיפה לתוכנית. היה לי ברור שזה מה שאני רוצה אבל מסביב היו חששות, אז לקחתי את אבא איתי כדי שיבין שאני רציני. בסמסטר הקיץ של 2019 נרשמתי לקורס הראשון שלי. היום, חמישה סמסטרים אחרי, אני כבר לקראת אמצע התואר הראשון שלי במדעי המחשב".

אקדמיה בתיכון – מה זה בעצם?

תוכנית "אקדמיה בתיכון" נועדה לאפשר לבני נוער שרוצים להרחיב אופקים, להעמיק בלימודים ולא פחות חשוב, לצבור נקודות זכות אקדמיות בתקופת התיכון בדרך לתואר ראשון כבר בגיל 18 (או אחרי. כל אחד והקצב שלו).
מדובר בתוכנית רשמית של משרד החינוך, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים ופועלת במוסדות אקדמיים. המשמעות היא שתלמידים מצטיינים שמעוניינים בכך, יכולים להתחיל ללמוד לתואר ראשון במקביל ללימודים בתיכון, כאשר במקצועות מסוימים ניתן להמיר את הלימודים בבית הספר בקורסים אקדמיים, שהציון בהם ייחשב כציון בתעודת הבגרות. המרה של בחינות בגרות בקורסים אקדמאיים אפשרית בבתי ספר המגישים לבחינות בגרות אינטרניות של משרד החינוך.
"התוכנית מיועדת לתלמידים מכיתות ט'-י"ב בעלי ממוצע ציונים 90 ומעלה, או ציונים גבוהים במקצועות הרלוונטיים לתחום הלימוד המבוקש", מסבירה לימור חיימזון, מנהלת מחלקה לתלמידי תיכון באוניברסיטה הפתוחה. "במוסדות חינוך רבים התוכנית זוכה לליווי צמוד של אחראי תכנית אקדמיה בתיכון מטעם בית הספר, שאחראי בין היתר על הקשר עם האוניברסיטה ועם ההורים ומספק תמיכה בתלמידים וגם סיוע בתחומים שונים כמו טיפול במלגות. עם זאת, חשוב לציין שגם תלמידים שלא לומדים בבתי ספר שלוקחים חלק בפרויקט יכולים להתקבל ל'אקדמיה בתיכון', באופן עצמאי", מסכמת חיימזון.

"זה לא קשה כשעושים משהו שאוהבים"

המעבר משגרת לימודים בבית הספר גולדה מאיר, שם תמיד היה מהמצטיינים בכיתה, לעולם הלימודים האקדמיים, שם הוא נדרש לעמוד בסטנדרט המחמיר של לימודי תואר ראשון במדעי המחשב, דרש מברוק הסתגלות מסוימת.
2 צפייה בגלריה
איתי ברוק, תלמיד תיכון וסטודנט באוניברסיטה הפתוחה
איתי ברוק, תלמיד תיכון וסטודנט באוניברסיטה הפתוחה
איתי ברוק, תלמיד תיכון וסטודנט באוניברסיטה הפתוחה
(צילום: עמוד פרטי)
"הקורס הראשון שלקחתי התחיל קצת יותר קשה", מודה ברוק, "אני רגיל שהלימודים מגיעים בקלות יחסית ופתאום מצאתי את עצמי צריך להשקיע יותר אבל בגלל שהתחברתי לא הייתה עם זה שום בעיה. מהר מאוד הרגשתי שאני נכנס לעניינים וכיום הציונים שלי באוניברסיטה לא נופלים מאלה של בית הספר. בשנה האחרונה קיבלתי מצטיין נשיאה, שזה אומר ממוצע של יותר מ-95".
ולא היו קשיים בדרך?
"כשעושים משהו שאוהבים זה לא באמת קשה. תמיד הייתי ילד שמתעניין בתחומים האלה של מחשבים, מתמטיקה, לוגיקה. אני לומד בעצמי מעבר לשעות בית הספר, אז עכשיו כשקיבלתי את זה בצורה מוסדרת ומעניינת זה בא לי מאוד טוב. נכון שהציונים שלי גבוהים אבל אני לא באמת מסתכל על זה. אני אף פעם לא מכוון לציון מסוים, מה שאני רוצה זה ללמוד ולהבין. כשמבינים את החומר הציון כבר מגיע מעצמו".

המרת בגרויות – יתרון מובנה

ויש כמובן יתרון משמעותי בתוכנית הלימודים של "אקדמיה בתיכון" – תיכוניסטים אקדמאים הלומדים בבתי ספר המגישים לבחינות בגרות אינטרניות, יכולים להמיר חלק ממקצועות הלימוד לבגרות בקורסים אוניברסיטאיים. הציון לבגרות ייחשב לפי הציון הסופי בקורסים – ומאחר שמדובר ברמה אקדמית, יזכו הסטודנטים הצעירים לפקטור של 20% תוספת לציון לתעודת הבגרות (הפקטור ניתן ע"י משרד החינוך והציון המקסימלי בתעודת הבגרות הוא 100). מבחר הקורסים בכל תחום עצום וישנם לא פחות מ-17 מקצועות שבהם אפשר לבצע המרה – בין אם בצורה מלאה, שבה הקורסים מחליפים את כל יחידות הבגרות באותו מקצוע, ובין אם מדובר בהמרה חלקית.
"אני למשל עשיתי המרה מלאה ב-5 יחידות מדעי המחשב וגם המרה חלקית ב-5 יחידות מתמטיקה, שגמרתי ללמוד כבר בי"א", אומר ברוק, "זה הוריד נטל מאוד משמעותי מבחינת שעות בבית הספר. זה מאפשר לי בסמסטר הזה לקחת שלושה קורסים. היועצים באוניברסיטה הפתוחה הזהירו אותי לא להעמיס על עצמי ובאמת בסמסטרים הראשונים למדתי פחות, אבל עכשיו, בי"ב, כשיש לי פחות לימודים בבית הספר באמת שאין שום סיבה שאני אתקדם מהר יותר לקראת סוף התואר".
ואיך מקבלים את זה החברים בבית הספר?
"יש את אלה שלמדו באוניברסיטה לפניי והם מאוד עודדו אותי ללכת על זה. היו כאלה שחששו שזה יפגע בי חברתית וניסו להגיד לי דברים כמו 'בשביל מה אתה צריך את זה', אבל מהר מאוד הם ראו כמה זה משפיע עליי רק לטובה. חלק מאותם חברים הלכו בעקבותיי וגם הם הצטרפו ללימודים. בשביל נערים כמוני, שכל החיים שלהם מתעסקים במחשבים ובהרחבת הידע, תוכנית 'אקדמיה בתיכון' מתחברת בדיוק לעולם שלנו".
זה נשמע כאילו אתה כבר מתכנן לעצמך קריירה בתחום.
"השאיפה שלי זה להיות הייטקיסט, זה ברור. אני מאמין שזה שאני אצא עם תואר בגיל 18, או קצת יותר, יכול לעזור לי מאוד להגשים את החלום הזה. אני מקווה שזה יסייע לי להיכנס לתחום כבר במסלול הצבאי ושזה ילך איתי גם קדימה. אני מקבל כאן נקודת התחלה טובה יותר לחיים".
למידע על קורסי הקיץ הנפתחים בקרוב, היכנסו לאתר תכנית אקדמיה בתיכון.