"נולדתי וגדלתי בבאר שבע, תודעת הנגב והפריפריה חקוקה עמוק במי שאני", מספרת אמירה אהרונוביץ, מנכ"לית הסוכנות היהודית, "התפקיד הראשון שלי בסוכנות היהודית היה רכזת כל קרנות ההלוואה והליווי הייעוצי לעסקים קטנים בנגב ובמקביל ריכזתי את ועדות הקליטה בהתיישבות הצעירה בערבה ובנגב המערבי".
2 צפייה בגלריה
מנכ"לית הסוכנות היהודית אמירה אהרונוביץ
מנכ"לית הסוכנות היהודית אמירה אהרונוביץ
מנכ"לית הסוכנות היהודית אמירה אהרונוביץ
(צילום: דודי סאלם זוג הפקות עבור הסוכנות היהודית)
בימים אלה של מלחמה, הסוכנות היהודית, שקיימת כבר מעל 90 שנה, פועלת כדי לחזק את החוסן של החברה הישראלית ותושבי העוטף. אהרונוביץ מסבירה: "הסוכנות היהודית מעורבת בעומק החברה הישראלית, יחד עם המועצות, הישובים, הקהילות והתושבים. היינו פה אתמול, אנחנו פה עכשיו ונהיה פה גם מחר".
איך מתבטאת העבודה שלכם?
"בראש ובראשונה מגיעים למדינה אלפים של עולים חדשים ובשלב השהייה הראשוני שלהם, נמצאים במתקנים שלנו, כולל בדרום הארץ, ובמצבי חירום אנחנו האמא והאבא - אין להם לאן לפנות. אנחנו צריכים שיבינו את הוראות החירום, לדאוג להם לליווי פסיכולוגי אם הם נמצאים במצוקה, תעסוקה לילדים, חלופה לפרנסה אם מפטרים אותם מהעבודות שלהם או לפנות אותם מאזורי האש שזה מה שאנחנו עושים מהרגע שהתחילה המלחמה.
"אבל יש עוד אוכלוסיות בסיכון, למשל אלפי קשישים בדיור ציבורי מוגן שלנו בדרום שאנחנו דואגים לכל מחסורם. או חיילים בודדים, שאנו מלווים אותם כל העת ובמיוחד בתקופה הזו. אנחנו הכתובת של כל אותן אוכלוסיות בסיכון, אנחנו מספקים להם את כל הצרכים ממוגנות פיזית ועד מוגנות נפשית. סיפקנו מעל 15 אלף חבילות מזון, 200 אלף ארוחות לעולים ברחבי הארץ ועוד".

מלווים את המשפחות


אבל לא מדובר רק באוכלוסיות בסיכון. אחד הגופים המרכזיים שמפעילה הסוכנות היהודית הוא הקרן לנפגעי טרור, התשתית שנותנת מענה ומלווה את כל המשפחות האזרחיות שנפגעות במעגל ראשון מפעילות טרור. הקרן הזו פועלת מכספי תרומות של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד, הרוח הישראלית ותורמים נוספים מרחבי העולם ומישראל. "זו לא קרן שקמה בגלל המלחמה הזו, אלא קיימת מעל 20 שנה", מספרת אהרונוביץ.
וכיצד היא פועלת?
"הקרן עושה שני דברים מרכזיים: כל נפגע טרור בגוף, נפש או רכוש, מקבל באופן מיידי 4,000 שקלים, מהדקה הזו ואילך הם הופכים להיות משפחה שאנחנו מלווים במהלך מסע השיקום שלהם במשך 3 שנים. רק כדי לסבר את האוזן אנחנו כבר בקשר עם מעל 6,200 משפחות, חולקו כבר מעל 5,500 מענקי מזומן, ואנחנו נמצאים בקשר עם המשפחות להתחיל להיערך לשלבים הבאים.
"במלחמה הנוכחית היקף הצרכים של מעגלי הנפגעים הוא הרבה יותר גדול מבעבר: יש קהילות שלמות שהתפנו, קבוצות אוכלוסייה שחוו טראומה ענקית שלא היו במעגלים קודמים כמו משפחות החטופים ונפגעי מסיבת הטבע ברעים, או משפחות שאיבדו מפרנס עיקרי".

2 צפייה בגלריה
עסקים לא כרגיל
עסקים לא כרגיל
הכנס: עסקים לא כרגיל

הסוכנות היהודית נרתמה גם לסייע לעסקים שנפגעו בעקבות המלחמה, כיצד?
"אנחנו מבינים שנפגעי הטרור הם אותם בעלי עסקים קטנים וזעירים בפריפריה. אי אפשר לדמיין שיקום מבלי שאותם תושבים יוכלו לקבל חזרה אחריות לייצר לעצמם הכנסה ויציבות כלכלית. אותם אנשים קמו לבוקר שבו העסק שלהם קרס, הם לא נמצאים בכלל במקום שבו נמצא העסק, בסיס הלקוחות קרס, אין שום וודאות להמשך, הם נמצאים בצומת שבו הם צריכים לקבל החלטה - מה אני עושה? אני מעביר את העסק? הופך לאונליין? הבסיס של הפרנסה שלהם במקרה של עסק קטן או זעיר הוא קריטי ביכולת שיקום ואופטימיות קדימה, ולכן הכנסנו את מענקי החירום שהמטרה שלהם היא לתת חמצן ותזרים מיידי שקונה להם זמן למשך מספר שבועות. הסיוע המיידי הזה הוא גלגל הצלה ראשוני שקונה מעט זמן, ובזמן הזה אנחנו מצמידים להם מנטורים ומפנים אותם לייעוץ, שיעזור להם למצות את הזכויות מהממשלה, ולייצר סוג של תכנית חירום לעסק".
מה לגבי העלייה לארץ, היא נמשכת למרות המלחמה? אולי מתגברת?
"העם היהודי תמיד היה חלק מבניית המדינה ובמקרה הזה של השיקום אנחנו מניחים שיהיה עניין ופוטנציאל גדול של עלייה. אנחנו רואים את זה מההיסטוריה. הרצון והדאגה ביהדות העולם למה שקורה במדינה מייצר מוטיבציה מאוד גדולה גם לבוא ולעזור בהתנדבות וגם לעלות לישראל. זה לחם חוקינו לייצר את הקשר בין יהדות התפוצות לבין ישראל, אנחנו מקבלים מאות טלפונים של אנשים שרוצים לבוא להתנדב. אנחנו מנגישים את אופציות ההתנדבויות בישובים השונים כי זה הולך להיות פרמטר סופר חשוב מאחר וזה מכפיל כוח, גם בכמות האנשים שיגיעו, ומהכניסה של מתנדבים יצמחו גם הזדמנויות של גרעיני עלייה בתוכניות צעירים. זה לא יקרה מחר בבוקר, זה ייקח זמן".

מיזם "עוטף לעסק"


כ-800 עסקים בעוטף, מחציתם מהעיר שדרות והיתר מאופקים ומהמועצות האזוריות שער הנגב, אשכול, שדות נגב וחוף אשקלון - קיבלו עד כה מענקים מיידיים בהיקף כולל של שמונה מיליון שקלים ממיזם ״עוטף לעסק״ שהושק בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
המיזם הושק על ידי חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים בע''מ), הסוכנות היהודית, עמותת IVN וחברת ניהול קרנות ההשקעה כלירמרק קפיטל. ארבעת הגופים התגייסו יחדיו ורתמו עסקים ותורמים מהארץ ומהעולם כדי להעניק גלגל הצלה לעסקים שמניעים את הכלכלה המקומית והלאומית.
המיזם פועל בשותפות עם חמ"ל אזרחי אחים לנשק וקרן משפחת וילף. השותפה הטכנולוגית של המיזם היא חברת Monday ושותפים נוספים שמסייעים בתחומים שונים לקידום התכנית.
יחד עם המענק יפנה המיזם את בעלי העסקים לגופים המעניקים ליווי עסקי וליווי של מנטורים, כדי לסייע להם למצות זכויות ולייצר לעצמם תוכנית חירום כלכלית להתנהלות בריאה ונכונה בחדשים הקרובים. שירותים אלו ינתנו על ידי מנטורים מתנדבים של בוגרי 8200, הסוכנות היהודית, עמותת IVN, החמ"ל האזרחי-אחים לנשק וארגונים נוספים.

בשיתוף הסוכנות היהודית