במהלך הוועידה לחידוש העוטף שנערכה באוניברסיטת רייכמן בהרצליה הוצגה התוכנית "כפעיר", שעשויה להזניק את חבל הארץ שספג מכה אנושה בשבעה באוקטובר לגבהים חדשים. "כפעיר" הוצגה ע"י מכון לרפורמות מבניות בראשות עו"ד שרגא בירן ובניהולה של ד"ר שגית אזארי־ויזל, לאחר שנערכה בשיתוף משרד האדריכלים הידוע קולקר־קולקר־אפשטיין.
שרגא בירן על הנגב המערבי
(צילום: לייבגיבינג)
עו"ד שרגא בירן הציג את התוכנית, לפיה שלוש הערים הקיימות בעוטף (שדרות, נתיבות ואופקים) יגדלו באופן משמעותי לפחות ב-50 אחוזים וכך גם כ-100 היישובים הכפריים שנמצאים באזור, שכוללים קיבוצים ומושבים. ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בירך על התוכנית ומבקש לאמץ אותה.
"יש בירוקרטיה מאוד קשה במערכת", אמר עו"ד בירן. "אסור להנציח את המצב הקיים וחייבים לפתוח דף חדש. הכפרים והערים צריכים לגדול ולהתפתח".
האדריכל עופר קולקר
(צילום: לייבגיבינג)
במהלך הוועידה הציג אדריכל עופר קולקר, שותף ובעלים של משרד האדריכלים קולקר־קולקר־אפשטיין, את מערכת התחבורה המשופרת שתהיה בעוטף החדש, כולל רכבות מהירות ומערכת אופניים על ידי שבילים מצוינים עם מעט פגיעה בטבע מסביב.
בנוסף, התוכנית כוללת הקמת אוניברסיטה בעוטף, מרחבים ירוקים רבים וכל זה לצד הבנייה שתהיה מותאמת לסביבה. על פי התוכנית, בעוטף יתגוררו בחצי מיליון תושבים ובכל הנגב המערבי יהיו כמיליון תושבים.
משרד קולקר־קולקר־אפשטיין, הכולל כיום מעל 70 עובדים, נוסד בירושלים בידי האדריכלים עופר ואמיר קולקר ורנדי אפשטיין, ונחשב לאחד מהמובילים בארץ. קולקר-קולקר-אפשטיין זכה בפרס היוקרתי של אגודת האדריכלים האמריקאית על תכנון בניין משרד החוץ בירושלים. לתכנון זה היה שותף גם משרד האדריכלים דיאמונד-שמידט מטורונטו.
תוכנית "כפעיר" שתזניק את הנגב המערבי
התוכנית מדברת בסך הכול על שטח של 1.3 מיליון דונם. במרחב הזה גרים 160 אלף תושבים, מתוכם תושבים עירוניים של ש.נ.א (שדרות נתיבות ואופקים) אשר בשלושתן מאה אלף תושבים, והיתר קיבוצים ומושבים.
מתוך אותם 1.3 מיליון דונם, 650 אלף דונם הם אדמות בור והיתר מעובדים במטעים, חיטה וכדומה. כחמישה אחוז (70 אלף דונם) מוגדרים כשטחי המגורים של המושבים והקיבוצים באזור העוטף ואילו היקף השטחים העירוניים של ש.נ.א הם 65 אלף דונם. במילים אחרות: כרגע יש הרבה קרקע פנויה לבינוי, פיתוח תשתיות, והצמחת כל המרחב.
"יישובי הפריפריה של מדינת ישראל סובלים כבר דורות מאפליה וקניין מסוג ב', אין להם את שיתוף הפעולה בין העיר לכפר, כדי להוציא את המרחבים מתוך הפריפריה", אומר עו"ד בירן. "התוכנית המוגשת על ידי המכון של התחדשות עירונית וכפרית גם יחד, יוצרת את המרחב החדש של שליטת הרשויות המקומית, המושבים והקיבוצים על גורלם, בעלים של המחנה".
מה שמציע המכון הוא תוכנית קניינית-משפטית-חברתית עם מערכת של התחדשות עירונית בערים ובכפרים, ופיתוח מרחב ירוק שיגשר בין העיר לכפר.
"העיר תהיה למעשה מעין שמש לכל האזור. כל אחד מהיישובים יגרום לפיתוח העיר וההיפך", מסביר עו"ד בירן. "אבל כל זה יקום רק אם יכשירו כוח משימה לאומית לצורך יישום התוכנית. זו תהיה נקמתינו האמיתית בכל אלו שעשו לנו את הזוועות של ה-7 לאוקטובר".
עוד כוללת התוכנית משיכת אוכלוסייה איכותית של אקדמאים וצוות חינוכי. "אבל קודם", מסביר עו"ד בירן, "יש לתת הטבות למקומיים, אחרי האסון הנורא שעבר עליהם, זה בראש ובראשונה. הבירוקרטיה חייבת לזוז הצידה. זו תהיה המטרה העיקרית של כח המשימה הלאומית שצריך לקום כדי לממש את התוכנית - לעקוף את הבירוקרטי. צריך למשוך את ההתחדשות במסגרת הרגילה זה פשוט הרס, הליך שיכול לקחת בן עשור לעשרים שנה, לכן צריך לגייס אנשים שיעבדו מסביב לשעון על אסטרטגיה תכנונית שתדע להביא תוכנית בתוך מאה ימים".
האתגרים של העוטף
אחד האתגרים החשובים לשנים הבאות הוא לשדרג את העוטף ולהפוך אותו למקום שמשפחות ירצו להגיע אליו בלי חשש. במהלך הפאנל בהשתתפות מנכ"ל מנהל התכנון רפי אלמליח, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, מזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח ועו"ד בירן, הם בירכו על התוכנית שהוצגה ודיברו על הקשיים בדרך.
פאנל בנייה בנגב
(צילום: לייבגיבינג)
"יש עוד הרבה דברים שצריך לחזק בעוטף כדי להפוך אותו למקום עוד יותר טוב", אמר יפרח. "אתגרים של חינוך, בריאות ותשתיות. להפוך אותו למוקד משיכה עבור משפחות שירצו לגור בעוטף".
רפי אלמליח, מנכ"ל מנהל התכנון: "בכל משבר אנחנו חייבים להסתכל קדימה. הנחת הבסיס שלנו היא להכפיל ולשלש את האזור של העוטף. העוטף כולל שלוש ערים. בחודשיים שחלפו אישרנו יישוב חדש על שם אופיר לוינשטיין ז"ל. החשיבה צריכה להיות יצירתית, לא מה שהיה הוא שיהיה".
אלמליח הוסיף: "בעשור האחרון הוספנו כ-10 אלף יחידות דיור לכל אחת משלוש הערים בעוטף ואנחנו רוצים להמשיך את התנופה הזאת. החיבור בין העיר לכפר הוא זה שצריך לתפוס מקום. אנחנו רואים את שילוב הפיתוח של כל האזור כדי שאחד ישלים את השני. מדובר באסם התבואה של מדינת ישראל".
אנשים כרגע לא רואים את עצמם מתקרבים לאזור.
"עם הזמן יהיה יותר ביטחון ומרכזי חוסן שכבר התחלנו לפתח. אנחנו צריכים לדאוג לכך שהערים 'ידברו' עם הכפרים גם בהיבט התיירותי, בנושאים שרוצים להעצים ולייחד את האזור הזה. אנחנו מקווים שנהיה במקום אחר לגמרי, הרבה יותר טוב".
פאנל בונים בנגב
(צילום: לייבגיבינג)
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר כי הוא תומך בתוכנית שהציג עו"ד שרגא בירן. "אנחנו רוצים לאמץ את התוכנית, המצב בקיבוצים מאוד קשה. את מה שחוו קיבוצי הגדר לא חוותה אף קהילה מעולם. אלפי אנשים הלכו לישון בלילה ובבוקר היו מתים או חטופים או יתומים או אלמנות. המדינה הפקירה את תושבי העוטף".
מאיר הוסיף, כי גם בגבול הצפון יש אתגר גדול. "הבתים במנרה וחניתה הרוסים יותר מבארי. להחזיר לשם את האנשים לא יהיה יותר קל".