אחד האתגרים הגדולים שנוצרו בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והפינוי של התושבים, הוא הצורך לדאוג להם לדיור במקומות אחרים ברחבי הארץ. האתגר הזה גדול במיוחד כאשר מדובר בקהילות רבות מקיבוצים שונים ברחבי עוטף ישראל, מה שמצריך היערכות מיוחדת של חברת הדיור הציבורי עמיגור.
משה עשירי
(צילום: לייבגיבינג)
יו"ר עמיגור, משה עשירי, התארח בוועידת חידוש העוטף שנערכה באוניברסיטת רייכמן בהרצליה, וסיפר על הפעילות של עובדי החברה בתחום המשמעותי הזה כדי לסייע ככל האפשר למען התושבים המפונים.
ראשית, קצת רקע על החברהף עמיגור ניהול נכסים, הנה חברה בת של הסוכנות היהודית אשר נוסדה בשנת 1972 כתוצאה מהחלטת הסוכנות היהודית להעביר לידיה את ניהול הנכסים שהוקמו או נרכשו מכספי המגביות. פעולות החברה והנכסים שבניהולה מתפרשים על פני כל הארץ, ממצפה רמון בדרום ועד נהריה שבצפון. עמיגור הינה כיום החברה המובילה בישראל בתחום דיור גיל הזהב לקשישים, והשניה בגודלה בתחום הדיור הציבורי.
לדברי עשירי, כאשר הצוותים שלו מגיעים אל התושבים מהקהילות שנפגעו בשבת הארורה, עולים מספר קשיים עיקריים. "יש חוסר אמון מוחלט בכל המערכות, כולל הפנימיות בקהילות עצמן. יש קושי גדול מאוד ומובן בקבלת החלטות.
"למשל, סיימנו להקים בניין חדש בנתניה והצענו אותו לקיבוצים. בסופו של דבר הם לא עברו אליו בגלל מחלוקות פנימיות. אנחנו צריכים להבין את הקושי בקבלת החלטות בגלל הסיטואציה הקשה והוא יצווה אותנו גם בהמשך.
תן דוגמה להבדלים שאתם רואים בין הקהילות.
"לא דומה קהילת בארי החזקה עם מפעל הדפוס ומערכות הניהול שלה לקיבוץ קטן אחר בעוטף. מדובר על קהילות שונות עם מאפיינים שונים שצריך להתנהג אליהן אחרת".
מה משותף בין כל הקהילות האלה?
"המשותף ביניהם הוא שכולם רוצים הרחבה, תעסוקה ועסקים וקהילה. השאלה שלהם היא איך אנחנו כקהילה נוכחית נשמור על זה שמי שיצטרף אלינו יתאים לנו. הם רוצים להרחיב את מה שקיים ולא לשבור אותו".
איך עומדים באתגר הזה?
"אנחנו הצענו לממשלה להיכנס מייד להרחבה של היישובים האלה בלי לשאול מי יגור שם. קודם כל להתחיל לבנות. אם אתה מגיע בתפיסה אופטימית, אז אתה אומר שבעוד עשר שנים האזור יפרח ואז יהיה גם מי שיקנה את הבית שנבנה עכשיו. אנחנו עובדים על התוכנית באופן שיאפשר להתחיל לבנות, שכסף לא יעצור את האירוע. בסופו של דבר צריך לבנות במהירות, וברגע שזה יהיה גמור יגיעו האנשים".